בקשת פטנט בינלאומית או בקשת PCT בשמה המקצועי, היא בקשת פטנט שמוגשת בהתאם לאמנת הPatent Cooperation Treaty (ה PCT), לרשות הבינלאומית לפטנטים. בקשת PCT זכתה לשם בקשת פטנט בינלאומית או בקשה בינלאומית אז יש לשים לב כי לא מדובר בבקשה "סופית" המקנה זכויות אלא תחנת מעבר, מומלצת אמנם בהרבה מקרים, בדרך לבקשת פטנט במדינה ספציפית. הגשת בקשת פטנט בינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל אמצאה לגבי סיכויו לקבל פטנט (המצאה במובן זה = אמצאה), חוסכת זמן בהתכתבויות רבות וחוסכת כסף רב בשלב הלאומי, במידה והבקשה מוגשת לבסוף במספר מדינות ועוברת את שלבי החיפוש והבחינה המקדימה הבינלאומית בהצלחה.
WIPO או בשמו המלא, World International Patent Organization, ממונה על ניהול רשות הPCT. באמנת הPCT חברות כיום למעלה מ 150 מדינות שונות מרחבי העולם, הכוללות ביניהן את כל השווקים הגדולים בהן הממציא הישראלי הממוצע ירצה לשווק את ההמצאה/ המוצר שלו.
חשוב להבין כי בקשה בינלאומית לפטנט לא מעניקה פטנט אלא היא שלב בדרך לקבלת הפטנט במדינות ספציפיות בהן יהיה צורך להגיש בקשה נפרדת בהמשך ורק לאחר שהבקשה תאושר סופית בכל מדינה ומדינה, תתקבל הזכות לפטנט בכל מדינה בנפרד.
בנוסף, גם אם דו"ח הבחינה של הבקשה הבינלאומית חיובי, הוא לא מחייב את המדינות השונות להעניק למבקש זכות פטנט,
אז למה להגיש בקשת פטנט בינלאומית?
בקשת פטנט בינלאומית מספקת מס' שירותים למגיש הכוללים:
• ביצוע חיפוש בינלאומי על ידי אחת מרשויות החיפוש הבינלאומיות (ISA) (ישראל נמנית כאחת מהן. תוצאות החיפוש כוללות רשימה של ציטוטים של מסמכי ידע קודם שעשויים להשפיע על כשירות ההמצאה להיות כשירה לקבלת פטנט.
• חוות דעת רשמית (Written Opinion) על בקשת הפטנט הבינלאומית בה הבוחן חווה דעתו על פוטנציאל הכשירות לקבל פטנט על האמצאה שבנדון בהתייחס לשלושת הקריטריונים הנדרשים להשגת פטנט: חדשנות, התקדמות אמצאתית ויישום תעשייתי.
• בחינה מקדימה בינלאומית (אופציונלי): (נקראת גם Demand) לאחר קבלת דו"ח החיפוש הבינלאומי, בעל בקשת הפטנט המבקש רשאי להגיש דרישה לבחינה ישירות מרשות ה PCT הרלוונטית אליה הגיש את הבקשה הבינלאומית לפטנט. במסגרת הדרישה לבחינה, ניתן להכניס תיקונים בגוף בקשת הפטנט, כל עוד לא מוסיפים חומר חדש ובנוסף, ניתן להגיש השגות על ממצאי דוח החיפוש וחוות הדעת.
יתרונות בקשת פטנט בינלאומית / בקשת PCT:
ראשית בקשת PCT מעניקה דו"ח חיפוש ובחינה אשר מספק תובנה והערכה לגבי סיכויי בקשת הפטנט להתקבל בשלבים הבאים. הבקשה נבחנת לגבי רמת החדשנות של ההמצאה, התקיימות התקדמות אמצאתית וכן מבחינת שימושיות בתעשייה.
שנית, במידה ודו"ח הPCT מראה כי ישנו ידע קודם אשר חשף את הידע הגלום בהמצאה שבנדון, זו יכולה להיות הזדמנות לבעלי הבקשה לשקול האם אכן כדאי להמשיך עם הליכי התביעה לקבלת פטנט או שמא עדיף להפסיק את ההשקעה בטרם יושקעו כספים נוספים בשלב הלאומי, בפיתוח המוצר ועוד.
יתרון שלישי של הגשת בקשת פטנט בינלאומית טמון באפשרות לחסוך התכתבויות מקבילות וכפולות עם בוחני פטנטים רבים בשלב הלאומי. זאת כיוון שעל דו"ח הבחינה של הבקשה הבינלאומית (ה- ISR) ניתן להגיש מענה (Demand) בו יסביר בעל בקשת הפטנט מדוע או היכן שגה הבוחן בקביעותיו.
במידה והבוחן ישוכנע מטיעוניו של בעל הבקשה ו/או בא כוחו, הדו"ח השני שיונפק יהיה חיובי ויוכל לשמש את בעל הבקשה בשלב הלאומי גם כהמלצה להענקת פטנט וגם כהסבר להבחנה בין ההמצאה שבנדון לבין ידע קודם שנמצא כרלוונטי על ידי הבוחן הבינלאומי. כך, במקום שבוחנים בשלב הלאומי יוציאו דו"ח בחינה כמעט אוטומטי ודומה במהותו עליו יהיה צורך להגיש מענה בכל מדינה בנפרד, מסופק מענה אחד לכולם יחדיו.
היתרון הרביעי של הגשת בקשת פטנט בינלאומית טמון בכך שהיא מעניקה למגיש שהות נוספת להשגת מימון בטרם יגיע השלב להגשת בקשות השלב הלאומי אליהן מתלוות עלויות לא מבוטלות בצורת אגרות ושכר עמיתים ברחבי העולם (בתלות כמובן במספר המדינות בהן ירצה העל בקשת הפטנט להגן על המצאתו).
היתרון החמישי והאחרון מבוסס על כך שבמידה ודו"ח הבחינה חיובי לגמרי, מדובר בהמלצה רבת משקל אותה רבים ממשרדי הפטנטים בעולם נוטים לאמץ. בנוסף, דו"ח חיובי מאפשר למבקש הפטנט להשתמש במסלול ה PPH (Patent Prosecution Highway) עליו ניתן ללמוד כאן.
בקשת הPCT מעניקה שהות להגשת בקשת פטנט על האמצאה שבנדון תוך 30 חודשים מתאריך הבכורה (במדינות מסוימות גם 32 חודשים), כלומר שנה וחצי נוספות לאחר תם השנה הראשונה (המוגנת תחת אמנת פאריס) מאז הגשת בקשת הבכורה.
עלויות הגשת בקשת פטנט בינלאומית
עלויות הגשת בקשת פטנט בינלאומית אינן מבוטלות אך היתרונות לרוב שווים את ההשקעה. הזמן להשגת משקיעים הינו גורם קריטי עבור מיזמים רבים בתחילת דרכם. עלות הגשת בקשה בינלאומית לרשות החיפוש הישראלית, מבחינת האגרות, נעה באזור ה 10,000 ₪ - 11,000 ₪. רשות החיפוש הישראלית מעניקה חיפוש איכותי, עלות יחסית נמוכה לחיפוש ומאפשרת תקשורת קלה יותר מול הבוחנים בהשוואה לרשויות חיפוש זרות.
על מנת לבחון לעומק את כדאיות השימוש בבקשה בינלאומית במקרה שלך, מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין קניין רוחני.
הכותב הינו עומרי סגל, עורך דין קניין רוחני.
05/12/19