חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, מסדיר נושאים כאובים לבעלי עסקים רבים. התנהלות חסרת תום לב של מתחרים, גם במקרים בהן לא מדובר בקניין רוחני רשום. פעמים רבות ישנה גם חפיפה חלקית בין זכויות קניין רוחני רשום לבין עוולות הקיימות בחוק עוולות מסחריות כך שעוולה אחת יכולה להקים עילת תביעה על בסיס יותר מחוק אחד.
פעמים רבות קיימת חפיפה לדוגמא בין הפרת סימן מסחר וגניבת עין, או הפרה של זכות קניין רוחני מסוג אחר לבין גניבת עין או תיאור כוזב והתערבות לא הוגנת.
אחד היתרונות של חוק עוולות מסחריות הינו כי הוא לא מצריך מהנפגע להיות בעל זכות קניין רוחני רשומה.
אחת הדוגמאות מתרחשת כאשר בעל עסק לא רושם סימן מסחר על שם בית העסק שלו ועל פניו כל אדם רשאי להשתמש בשם זהה לשמו של בית העסק שלו, גם באותו סוג בתי עסק. עם זאת, הודות לחוק עוולות מסחריות, בנסיבות המתאימות, גם לבעל עסק כזה יש מה לעשות על מנת להפסיק את הפעולות שנעשות כנגדו.
חוק עוולות מסחריות מסדיר ומתמקד בארבע עוולות מרכזיות:
גניבת עין, תיאור כוזב, התערבות לא הוגנת, וגזל סוד מסחרי.
לנוכח ההגדרה הפתוחה יחסית של כל אחת מהעוולות לעיל, ישנן מגוון רחב של פעולות אשר יחשבו כהפרה של חוק עוולות מסחריות.
סעיף 1 לחוק קובע בהקשר לעוולת גניבת עין כי עוסק לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר. אחת הדוגמאות לעוולת גניבת עין היא עיצוב אריזות באופן המטעה את הלקוחות הפוטנציאלים לחשוב כי אריזת המתחרה היא האריזה המקורית. במסגרת בחינת התקיימות גניבת העין ביהמ"ש ישתמש במספר מבחנים הכוללים בין היתר מבחני השוואת מראה (לצורך הענין זה יכול להיות גם צליל, העיקרון הוא ההטעייה), צבע, צורה ועוד.
סעיף 2 לחוק העוסק בעוולת תיאור כוזב קובע כי עוסק לא יפרסם מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר.
סעיף 3 לחוק העוסק בעוולת התערבות לא הוגנת קובע כי עוסק לא ימנע ולא יכביד, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר.
סעיף 6 לחוק עוסק בעוולת גזל סוד מסחרי וקובע כי לא יגזול אדם סוד מסחרי של אחר. סוד מסחרי נחשב אחד מאלה:
- נטילת סוד מסחרי (מבעליו או ממי שאצלו נמצא הסוד המסחרי) ללא הסכמת בעליו באמצעים פסולים, או שימוש בסוד על ידי הנוטל.
- שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו כאשר השימוש הוא בניגוד לחיוב חוזי או לחובת אמון, המוטלים על המשתמש כלפי בעל הסוד.
- קבלת סוד מסחרי או שימוש בו ללא הסכמת בעליו, כאשר המקבל או המשתמש יודע או שהדבר גלוי על פניו, בעת הקבלה או השימוש, כי הסוד הועבר אליו באופן האסור על פי סעיפים 1 או 2 לעיל, או כי הסוד הועבר אל אדם אחר כלשהו באופן אסור כאמור לפני שהגיע אליו.
על-פי חוק עוולות מסחריות, שימוש בסוד מסחרי גם הינו גם שימוש בסוד שנעשו בו שינויים, כל עוד קיים דמיון מהותי בין הסוד המסחרי לבין המידע שנעשה בו שימוש.
נקודה נוספת הראויה לציון הינה כי חזקה על נתבע לפי חוק עוולות מסחריות כי השתמש בסוד המסחרי של התובע, אם התקיימו שני תנאים מצטברים:
(א) הסוד המסחרי הגיע לידיעתו של הנתבע או שהייתה לו גישה אליו;
(ב) המידע שבו משתמש הנתבע דומה דמיון מהותי למידע נושא הסוד המסחרי.
בנוסף, נקבע כי הפרת אחת מהוראותיו של חוק עוולות מסחריות שצוינו לעיל מהווה עוולה גם בנזיקין ופקודת הנזיקין תחול עליה.
כמו-כן, סעדים מכוח חוק עוולות מסחריות
חוק עוולות מסחריות קובע שורה של סעדים העומדים לרשותו של נפגע מהפרת עוולה מבין העוולות המצוינות בחוק כגון גניבת עין, תיאור כוזב ו/או גזל סוד מסחרי. כך, לנפגע יעמדו בין היתר סעדים של , צו למתן חשבונות נגד הצד הפוגע, פיצוי ללא הוכחת נזק צו למינוי כונסי ועוד.
במידה ומישהו פועל כנגד העסק שלך באופן פסול, הגעת למקום הנכון. למשרדנו ניסיון רחב בטיפול במקרים אלו, גם מצד התובע וגם מצד הנתבע.