המצאת שירותהמצאת שירות מדברת על מצב בו עובד ממציא המצאה סעיף 132 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967, מגדיר המצאת שירות כך:

  1. (א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן – אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.

נוכח העובדה שמדובר בהגדרה פתוחה לפרשנות אשר ניתן לטעון לגביה משני צידי המתרס, לא פעם נוצרים סכסוכים על נושא זה.

ראשית, התנאי הראשון לקיומה של אמצאת שירות הינו שהממציא ימציא אותה במהלך תקופת עבודתו אצל המעביד. ישנם עובדים שיחליטו לשמור בבטן המצאה על מנת ליצור מצב בו ההמצאה הומצאה לכאורה לאחר תקופת שירותו של המעביד וכך לנסות להימנע ממצב בו ההמצאה תוגדר כהמצאת שירות.

מעבר לכך, התנאי הנוסף: "עקב שירותו" הינו גם הוא פתוח לפרשנות בהתאם לכל מקרה לגופו.

לדוגמא, עובד העובד אצל מעסיק בתחום השטיחים שחושב על המצאה במהלך תקופת עבודתו וההמצאה הינה בתחום השטיחים, קיימת חזקה כי מדובר בהמצאת שירות.

לעומת זאת, אם ההמצאה היא בתחום שאין לו כל קשר לשטיחים או לתעשיית הטקסטיל בכלל (לדוגמא המצאה של כלי מוזיקה חדש) חזקה על המקרה כי לא מדובר בהמצאת שירות.

ישנה פסיקה רחבה בתחום זה אשר כיום נהוג להסדיר אותו ככל האפשר בהסכם העבודה עליו חותם העובד בתחילת תקופת ההעסקה.

ככלל, בהיעדר הסכם בין המעביד לעובד הולל התייחסות לנושא זה, אמצאת שירות שייכת למעביד. עם זאת, יצוין כי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים שממונה מכוחו של סעיף 109 לחוק הפטנטים, קבעה שעובד זכאי לקבל פיצויים על המצאת שירות, גם אם לא היתה התייחסות לנושא בהסכם העבודה.

האם העובד זכאי לתמורה כלשהי כשמדובר בהמצאת שירות?

חשוב להבין כי מדובר בשתי שאלות נפרדות!

השאלה הראשונה היא למי שייכת ההמצאה- במילים אחרות, למי שייך הקניין הרוחני בהמצאה.

השאלה השנייה היא – במידה וכן מדובר באמצאת שירות, האם העובד זכאי לתמורה מהמעביד בעד ההמצאה אותה המציא?

סעיף 134 לחוק הפטנטים קובע כי אם אין הסכם בין העובד למעביד הקובע אם העובד זכאי לתמורה בעד אמצאתו, באפשרות העובד לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים והיא תכריע בעניין.

חברות רבות מחתימות את העובדים שלהן מראש על מסמך ויתור הקובע, כי לא רק שההמצאה אותה העובד המציא במהלך תקופת עבודתו, היא קניינו של המעסיק, אלא שהעובד גם לא יהיה זכאי לתמורה כלשהי בגין פיתוחה. לעיתים ויתור זה נעשה בדיעבד במסגרת הסדרי סיום העסקה.

יובהר- גם אם כן מדובר באמצאת שירות- זה לא אומר שהעובד לא זכאי לתמורה כלל

 

מה לעשות אם יש לי המצאה והמעביד טוען שמדובר בהמצאת שירות?

ראשית, אעיר שמומלץ לפנות לעו"ד קניין רוחני המתמחה בתחום בכל מקרה בו עולה סוגיה של אמצאת שירות- בטרם פניה למעביד.

מעבר לכך, יהיה זה חכם מצידך למצוא ראיות לכך שההמצאה הומצאה לפני שהתחלת לעבוד במקום העבודה שלך. לעניין זה, אפשר להתחשב בשלל סוגי ראיות כגון אימיילים, התכתבויות אחרות, שרטוטים, מסרונים והתכתבויות עם אנשים אחרים ועוד.

לתשומת ליבך, המעביד לא מחכה לרגע שבו יגיע אליו העובד עם ההמצאה הגדולה בשביל לגזול אותה (לפחות ברוב המקרים, עם זאת ייתכנו חריגים). במקרים רבים, במידה והנושא יובהר כראוי על ידי העובד, המעביד לא יתנגד לחתום על מסמך וויתור או פשוט לוותר על זכויות המצאה בהסכמה שבעל פה (כמובן שעדיף להשיג הסכמה בכתב).

המעביד ינסה להבין 3 נקודות עיקריות:

  • האם ההמצאה נוצרה במהלך העבודה?
  • האם ההמצאה נוצרה בתוצאה מעבודת העובד אצת המעביד?
  • האם יש למעביד תועלת בנטילת בעלות על ההמצאה?

במידה והתשובה לשלושת השאלות הינה חיובית, לא מן הנמנע כי המעביד יטען כי מדובר בהמצאת שירות.

 

האם עובד רשאי לוותר על התמורה לה הוא זכאי מהמעביד בגין אמצאת שירות?

מצד אחד, לא מדובר בזכות קוגנטית שהעובד לא יכול לוותר עליה מרצונו. עובד רשאי לוותר על תמורה בגין אמצאת שירות. במקרה בו היה ויתור מפורש, העובד לא יהיה זכאי לקבל פיצוי בגין אותן אמצאות אלא לפי ההסכמים עליהם חתם. הוויתור יתפרש על-פי דיני החוזים הכלליים.

בפסיקה מהשנים האחרונות, נקבע כי בין היתר, נושא זה יקבע בהתאם לנסיבות העניין ואומד דעת הצדדים כפי שעולה מנוסח הסכמי העבודה שנחתמו בין העובד למעביד בתחילת ההעסקה, במהלך ההעסקה ובתום תקופת ההעסקה כפי שאלו ילמדו על ויתור העובד לתמורה בעד המצאתו.

מצד שני, בית המשפט העליון לא סגר את הגולל על נושא זה ויובהר כי ההחלטה בנושאים אלו שמורה לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.

לכן, מצד המעסיקים, מומלץ מאוד לבחון את הסכמי הסודיות והסכמי ההעסקה של כלל העובדים ולוודא שלא רק שיש התייחסות נפרדת לנושא הבעלות בקניין הרוחני באמצאות שירות, אלא שתהיה התייחסות נפרדת ומפורשת לנושא התמורה ו/או הוויתור על תמורה כאמור בעד העברת הקניין הרוחני למעביד. זאת ועוד מתוך כוונה והכנה ליום בו, אם בכלל, יקבע כי תביעות עובדים בנושא אמצאות שירות, יהוו חוק עבודה מגן.

זכרו, גם אם כן מדובר באמצאת שירות- זה לא אומר שהעובד לא זכאי לתמורה כלל ולכן יש להתאים את ההסכמים בהתאם.

אמצאת שירות של סטודנט

באוניברסיטאות ומכללות רבות המתמחות בתחום עיצוב ופיתוח מוצרים מגוונים, ישנם מקרים בהם סטודנטים מן המניין מחויבים בהתאם לתקנון של המוסד האקדמי לפעול בהתאם לפרוטוקול קבוע מראש בכל הקשור בקניין הרוחני.

כך קורה שנקבעו בחלק מהתקנונים שלל חוקים וכללים אשר חלקם אף חורגים מהחוק הקיים.

בין היתר נקבע כי אף סטודנט לתואר ראשון אשר מגיע לכדי המצאה במהלך לימודיו נדרש לדווח למוסד הלימודי ולפעול בהתאם לפרוטוקול אף כאשר מדובר בהמצאה שאינה אמצאת שירות לפי חוק.

כאשר מדובר במרצה, עובד או אפילו סטודנט לתואר מתקדם (שני ומעלה) של המוסד, הדבר מתקבל על הדעת. אולם, כאשר מדובר בסטודנט לתואר ראשון, הדבר מעלה שאלות ותהיות ולאו דווקא מוצדק ליתן למוסד האקדמי את הנדרש על ידו. קל וחומר כשמדובר בהמצאה שאינה מהווה אמצאת שירות, אך גם במקרים נוספים. על הסטודנטים לדעת כי לא כל הקבוע בתקנון המוסד האקדמי מהווה חובה חקוקה ויהיה זה חכם מצד הסטודנט להיוועץ עם עו"ד לגבי כל מקרה לגופו.