המדריך לרישום פטנט
רישום פטנט הוא תהליך מורכב עם המון אי וודאות בשביל היזם או המנכ"ל של החברה. לכן הכנו פה עבורכם מדריך מקיף בתחום רישום פטנט בארץ ובעולם עם רשימת שאלות ומענה מפורט לכל אחת מהן.
שימו לב שחלק מהמונחים מפנים למידע נוסף, יש להקליק על המונח אם ברצונך לראות מידע נוסף בקשר אליו.
מה אפשר לעשות כדי לשפר את הסיכויים לקבל פטנט
דבר ראשון, מאוד מומלץ לחפש בעצמכם באינטרנט האם ההמצאה קיימת כבר בעולם (לא משנה אם היא רשומה כפטנט או סתם קיימת באינטרנט. אם היא קיימת באינטרנט, בוחן פטנטים שיימצא אותה יטען שבקשת הפטנט שלך לא ראויה להירשם כפטנט).
אחרי שביצעתם חיפוש עצמאי, רגע לפני שמגישים בקשה לרישום פטנט מומלץ לבצע חיפוש פטנטים מקצועי ומקיף. ביצוע חיפוש פטנטים או בדיקת פטנטביליות למעשה עושה בדיוק מה שבוחן הפטנטים יעשה כשהוא יבחן את הבקשה שלך לפטנט. אם עושים חיפוש מקצועי ולא נמצאו פרסומים דומים להמצאה שלכם, זה מצמצם את הסיכוי להתנגדויות מהותיות מצד בוחן הפטנטים.
רישום פטנט בישראל
למי מתאים רישום פטנט בישראל? למי זה הכי חשוב? בשביל לענות על השאלות האלו, חשוב להבין מס' נקודות לגבי רישום פטנט בישראל ורישום פטנט באופן כללי;
- פטנט מגן אך ורק במדינות הספציפיות בהן הוא נרשם.
- הליך קבלת הפטנט בישראל הוא מאוד זול באופן יחסי למדינות אחרות כגון ארה"ב, סין או מדינות באירופה.
- אם משתמשים בהליכי זירוז בחינה, הגשת בקשת פטנט בישראל מאפשרת למעשה בחינה מהותית מקדימה של ההמצאה לפני שנכנסים לשלב של ההוצאות הגבוהות יותר (כניסה לשלב לאומי ביתר המדינות ושלב הבחינה בפועל.
- פועל יוצא נוסף של הקדמת הבחינה המהותית בישראל הוא זירוז הבחינה גם במדינות נוספות אם כתוצאה מזירוז הבחינה, בקשת הפטנט זכאית להיכלל במסלול הPPH (Patent Prosecution Highway).
- רישום פטנט חוסם לא רק שיווק ומכירה אלא גם פיתוח.
לכן, ככלל אצבע, רישום פטנט בישראל מתאים לרוב המבקשים שמתכננים בסופו של דבר לרשום את הפטנט שלהם במספר רב של מדינות או כאלו שרוצים לזרז את הבחינה במדינות נוספות על ידי שימוש בהקדמת הבחינה בארץ.
סוג נוסף של מבקשי פטנט שיהיה נכון עבורם לרשום את הפטנט בישראל הם אלו ששוק היעד של המוצר או הרעיון שלהם הוא ישראל.
רישום פטנט בארה"ב ובעולם
התנאים הכללים לקבלת פטנט כמעט זהים בכל העולם עקב קיומן של אמנות בין לאומיות המסדירות את תחום הפטנטים כגון אמנת פאריס, PCT ועוד.
השיקולים לגבי איפה הכי כדאי לרשום את הפטנט מגוונים וכוללים את שוק היעד הריאלי והפוטנציאלי (איפה מתוכנן להיעשות שימוש בפטנט בפועל ואיפה בתיאוריה יכול להיעשות שימוש בפטנט), חסימה של מחקר ופיתוח מתחרה, חסימה של ייצור מתחרה וחיקויים (לרוב הכוונה היא רישום הפטנט בסין), דרכי המכירה הרגילה של המוצר נשוא הפטנט גם הן מהוות שיקול, ועוד.
מהצד השני ישנם שיקולי עלות ויכולת מימון של ההליך רישום הפטנט. ככל שבקשת הפטנט תוגש לרישום ביותר מדינות, כך הליכי הבחינה יעלו יותר כסף.
לכן מומלץ לבחור בקפידה את מדינות רישום הפטנט ולהתכונן מראש להוצאות בהתאם.
עבור ישראלים, רישום פטנט בארה"ב או בכל מדינה אחרת בעולם מומלץ ויכול להיעשות דרך עורך דין קניין רוחני או עו"פ מהארץ. גם מבחינת עלויות וגם מבחינת ביסוס תקשורת חלקה יותר (למרות שישנם חריגים לכך).
עלויות רישום פטנט
התשובה לשאלה הזו מורכבת ממספר תתי שאלות כגון בכמה ובאילו מדינות תרצו להגן על ההמצאה שלכם, עלויות רישום פטנטים תלויות אם תעדיפו מסלול יקר ומהיר או איטי וכלכלי יותר, תחום ההמצאה, מספר דו"חות הבחינה שתקבלו ועוד ועוד מספר שאלות. עלויות רישום פטנט בישראל בלבד יכולות להסתכם בפחות מ20,000 ₪ אם הכל הולך חלק.
מצד שני, עלויות רישום פטנט בישראל, ארה"ב ואירופה יכולות להגיע במקרים מסוימים גם ל200,000 ₪ (בחינת הפטנט באירופה מתבצעת מול גוף אחד באמצעות אמנת הפטנטים האירופית. הבחינה מתבצעת פעם אחת מול כל המדינות החברות באמנה ואחרי שהבקשה עוברת את הבחינה המהותית, יש צורך לשלם אגרות נפרדות לכל מדינה ומדינה בתוך האמנה על מנת לרשום בה את הפטנט. לחלק של תשלום האגרות בכל מדינה ומדינה ישנה עלות לא מבוטלת).
למידע נוסף על השאלה הזו בקרו במאמר כמה עולה לרישום פטנט.
מה היתרונות של פטנט
פטנט הוא נכס לכל דבר, בצורת מונופול לתקופה של 20 שנים. מונופול לניצול של ההמצאה בטריטוריה בה הפטנט נרשם, או במילים אחרות- בלעדיות שימוש, שיווק, ייצור והפצה. בנוסף, ניתן לסחור בזכויות הפטנט במגוון דרכים. רישום פטנט מאפשר גם להשכיר את זכות השימוש בהמצאה על ידי מתן רישיון ניצול פטנט.
פטנט מעלה את שווי החברה או המיזם ואף מגביר את הסיכוי לקבל כסף ממשקיעים אשר רואים בפטנט אלמנט שנותן יותר "בשר" למיזם ומגביר את הסחירות בנכס בו ה משקיעים.
השלבים ברישום פטנט מההגשה ועד רישום הפטנט בפועל
התשובה לשאלה הזו משתנה בין בקשת פטנט אחת לשנייה אז להלן יפורט מסלול כללי וגנרי של הליך שלבי רישום פטנט במספר מדינות:
- ביצוע חיפוש מקדים על ידי משרד העורך דין/ עו"פ המייצג את הממציא.
- עריכת והגשת בקשת הפטנט בישראל.
- בתום 12 חודשים מיום הגשת בקשת הפטנט- הגשת בקשת פטנט בינלאומית (PCT).
- במהלך השנה מהגשת בקשת הפטנט הבינלאומית יתקבל דו"ח בחינה, International Search Report (ISR) עליו יהיה מומלץ להגיש מענה שנקרא Demand במקרה הצורך.
- בתום 30 חודשים מיום הגשת בקשת הפטנט הראשונה (בישראל בדוגמא זו) יגיע השלב הלאומי בו צריך לבחור את המדינות בהן רוצים להגן בפועל על הפטנט לכשיתקבל ולהגיש בכל אחת מהן את בקשת הפטנט בנפרד (אירופה נחשבת מדינה אחת בשלב זה).
- הבקשה עוברת בחינה פרוצדורלית ובחינה מהותית בכל אחת מהמדינות בהן הוגשה בקשת הפטנט, כשבישראל בדוגמא זו הבחינה למעשה מתחילה מוקדם יותר כי הבקשה הוגשה שם קודם, ובכל אחת מהמדינות הבוחנים לוקחים בחשבון את דו"ח הבחינה הבין לאומי (ה ISR שהוזכר לעיל) והמענה לו.
- בחלק מהמדינות יהיו אגרות שיהיה צריך לשלם במהלך תקופת בחינת הפטנט כגון אירופה ובחלק מהמדינות יהיה צורך לבקש אקטיבית (תוך תשלום אגרה נוספת) את תחילת הבחינה המהותית כגון אוסטרליה, סין ועוד.
- לאחר השלמת הבחינה בהצלחה בכל אחת מהמדינות, ותשלום האגרות המתאימות- הפטנט יאושר ויפורסם להתנגדויות לפטנט מצד הציבור הרחב למשך כ 3 חודשים.
- במידה ולא הוגשה התנגדות לפטנט, הוא יירשם בכל אחת מהמדינות ויהיה צורך לשלם אגרת קיבול וחידוש ראשונה.
- לאחר רישום הפטנט כאמור, הפטנט בתוקף וניתן לאכוף אותו מול צדדים שלישיים. חשוב לזכור כי מידי תקופה, עדיין יהיה צורך לשלם את דמי החידוש לפטנט על מנת לשמור את הפטנט בתוקף עד לתום תקופת הפטנט.
- בתום תקופת הפטנט הידע יעבור להיות בנחלת הכלל וכולם, כולל במדינות בהן הפטנט נרשם, יהיו רשאים לעשות בו שימוש.
איך מגנים על פטנט אחרי שהוא נרשם
אחרי שהפטנט רשום במדינה מסוימת, בעל הפטנט זכאי לדרוש מכל אדם או חברה להפסיק להשתמש ו/או למכור את המוצר או להפסיק להשתמש בשיטה שעליה נרשם הפטנט. באופן כללי ומבלי להיכנס לחריגים ופרשנויות מרחיבות, הפרת פטנט מתרחשת כשמישהו מנצל את הרעיון המוגדר בתביעות של מסמך הפטנט במדינה בה הפטנט נרשם במידה והפטנט בתוקף.
בפועל, אם מדובר בישראלי/ת עם פטנט רשום בארה"ב, ומתגלה שמישהו מפר את זכויות הפטנט אז יהיה צורך בעורך דין קניין רוחני גם בארה"ב. עם זאת, בהרבה מקרים ניתן לפעול בערוצים נוספים ומקבילים על מנת להפסיק את הפרת הפטנט על ידי טקטיקות הגנה מחיקויים באינטרנט.
במקרים בהם הפרת הפטנט מתבצעת במרקטפלייס כלשהו (אמזון, איביי, וכדומה) ניתן יהיה להפסיק את ההפרת פטנט גם ללא הגשת תביעה על ידי טכניקות של Online Brand Protection. היתרונות הגדולים של שיטות אלו הוא מהירות – ימים בודדים במקום למעלה משנה. ועלות משמעותית זולה יותר.
החיסרון הוא שלא מקבלים פיצוי על ההפרות שכבר נעשו, אלא רק מפסיקים את הפרת הפטנט וחזרים להתנהל כרגיל.
כמובן שאפשר גם לעול בשני המישורים ביחד וליהנות מהיתרונות של שני השיטות.
איך בודקים שההמצאה שלי לא מפרה פטנט רשום של מישהו אחר?
אם יש לי פטנט זה אומר שמותר לי לייצר את המוצר? פטנט זה לא זכות או רשות לייצר מוצר מסוים. חשוב להבין שפטנט לא אומר שהייצור שלו לא מפר פטנט אחר. על מנת לוודא שההמצאה מסוימת לא מפרה פטנט של אחרים יש לבצע בדיקת חופש פעולה - Freedom To Operate (FTO).
איך מתגוננים מתביעת פטנט
ראשית יוצרים קשר עם עו"ד קניין רוחני. מעבר לכך, יש לחשוב ולבדוק האם ברשותך מידע המראה כי ההמצאה שבבסיס הפטנט הייתה קיימת ופורסמה עוד לפני תאריך הבכורה (התאריך בו הוגשה הבקשה לרישום הפטנט). אם יהיה אפשרי להוכיח זאת, זו התחלה טובה. ישנן מספר טענות הגנה אפשריות במידה ומתגוננים מתביעת פטנט, חלק מהטענות מוכוונות להוכיח כי הפטנט לא היה ראוי להירשם כפטנט מלכתחילה ואם משכנעים בכך את ביהמ"ש- אז תביעת הפטנט תיכשל והפטנט עצמו ייאבד מתוקפו.
מסיבה זו בדיוק מידע שכזה הינו בעל ערך- כיוון שהוא משנה את מאזן הסיכוי מול סיכון של התובע. אם ישנו סיכוי מוחשי שהפטנט ייפסל כליל עקב טענות ההגנה של הנתבע, בעל הפטנט יפסיד הרבה יותר מרק הפיצויים שאותם ביקש ממפר הפטנט.
במידה ואינכם מודעים לפרסום כזה, עו"ד קניין רוחני מקצועי יוכל לבצע עבורך חיפוש מקצועי על מנת לחשוף מידע כזה בשבילך.
אפשר להגיש בקשה לרישום פטנט לבד בלי עו"ד?
בישראל כן. אבל מאוד לא מומלץ. מדוע? כיוון שניסוח נכון של מסמך פטנט דורש ידע ומיומנות בשימוש באנגלית משפטית טכנית ועמידה בכללי ניסוח דווקניים. ניסיון לנהל רישום פטנט באופן עצמאי מוביל לקבלת דו"חות בחינה ואף קבלת סירוב לקבלת פטנט במקרים בהם ההמצאה עומדת בדרישות המהותיות לקבלת פטנט.
התנאים לקבלת פטנט:
באופן כללי, על מנת לקבל פטנט, צריך לשכנע את בוחן הפטנטים שהרעיון שלך הוא ייחודי וראשון מסוגו בעולם. אמנות הפטנטים עליהן חתומות רובן המוחץ של מדינות העולם וחוק הפטנטים בכל אחת מהמדינות הללו דורשים בגדול עמידה באותם תנאים:
חדשנות- דרישת החדשנות / "חידוש" מוגדרת בסעיף 4 לחוק הפטנטים. היא אומרת בעצם שצריך שההמצאה שלך תהיה ראשונה מסוגה. שלא פורסם רעיון/ המצאה כזו עד ליום הגשת בקשת הפטנט
קיומו של צעד המצאתי- מוגדרת בסעיף 5 לחוק הפטנטים כהתקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל-מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.". ההגדרה העמומה של מה כן ומה לא מובן מאליו היא גם המכשול המשמעותי ביותר בפני בקשות פטנט בדרכן להירשם בהצלחה. כאן על מבקש הפטנט ועורך דין קניין הרוחני שמייצג אותו, או העו"פ, לשכנע את הבוחן שההמצאה לא ברורה מאליה.
יישום תעשייתי- אחת הדרישות הפשוטות יותר. בקליפת אגוז, דרישה זו מצריכה שלהמצאה יהיה שימוש אפשרי בתעשייה, שלא תהיה רעיון מופשט וחסר יישום בפועל בתעשייה.
כלומר, על המבקש לשכנע את בוחן הפטנטים שהמצאתו ישימה, ברת ביצוע, בעלת חידוש והתקדמות המצאתית ושהיא בתחום טכנולוגיה ( לא לדאוג מהבחינה הזו- גם פיתה מרובעת יכולה להיחשב בתחום טכנולוגי).
בנוסף, כמובן, בכל אחת מהמדינות ישנו תנאי עיקרי נוסף והוא תשלום אגרות מתאימות במועדים הקבועים בחוק.
למידע נוסף על התנאים לקבלת פטנט ניתן גם לקבל על ידי הקלקה כאן.
סוגי פטנטים
בעולם יש מספר סוגי פטנטים עיקריים שניתן לרשום על ההמצאה שלכם, חלקם לא באמת סוג נפרד של פטנט אלא סתם שימוש לא נכון במונחים הספציפיים. בואו נעשה קצת סדר במונחים השונים:
Design patent או פטנט עיצוב- בארה"ב בשונה מישראל נהוג להתייחס לרישום עיצוב (או רישום מדגם בשם הקודם שלו) כפטנט עיצוב- Design patent או דיזיין פטנט. זה למעשה רישום הגשת קיניין רוחני על העיצוב של חפץ מסוים. לא מתאים להגנה על שיטה או שיפור טכנולוגי אלא בתנאים מיוחדים בהם ישנה חפיפה בין הצורה לבין הפונקציונליות של הצורה, וגם אז זה יכול ליצור בעיות כיוון שעל פניו, פטנט עיצובי לא אמור להירשם על צורה שכל המהות שלה והסיבה לכך שהיא מעוצבת כפי שהיא הינה הפונקציונליות שבה. במילים אחרות, אם זו הצורה שיחידה בה החפץ יכול לבצע פעולה מסוימת, זו יכולה להיות עילה לסירוב.
פטנט "רגיל" או Utility patent- הוא פטנט רגיל במובן שזה פטנט הסטנדרטי. החוק מגדיר פטנט כהמצאה חדשה ומועילה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, הניתנת לשימוש תעשייתי, ושיש בה התקדמות המצאתית.
Utility Model- המשמעות של המונח הזה משתנה מעט בין מדינה למדינה. לא בכל מדינה יש אפשרות לרישום Utility Model, אבל ברמה הכללית ניתן להגיד שצורת הרישום הזו שונה מרישום של פטנט רגיל בכך שכאן לא מתבצעת בחינה מהותית אלא רק בחינה טכנית (יותר מתמקד בבירוקרטיה), הפטנט פשוט נרשם. זה חוסך הרבה מאוד עלויות כספיות של התמודדות עם בוחני הפטנטים ברחבי העולם. ואז, הפטנט נבחן באמת רק אם ומתי שמישהו מפר את הפטנט ובעל הפטנט רוצה לעצור את המעתיקן על ידי תביעת הפרת פטנט.
ההבדל המהותי הנוסף מפטנט רגיל הוא תקופת ההגנה של הפטנט הזה- היא נעה סביב ה6-8 שנים, לא כמו 20 שנה של פטנט רגיל.
Provisional patent- בקשת פטנט זמנית בארה"ב. מה שהכי חשוב להבין לגבי סוג זה של פטנט הוא העובדה שלא מדובר בפטנט אלא בבקשה זמנית לרישום פטנט. בקשה זו לא נבחנת ואם לא מגישים בקשת המשך לבקשה זו, היא תיעלם כאילו היא לא הייתה מעולם.
פטנט בין לאומי- חשוב להבהיר, אין דבר כזה פטנט בין לאומי, אלא רק בקשה בין לאומית או PCT. שלאחריה צריך להגיש בקשת המשך בשלב הלאומי. עם זאת, כן ניתן לקרוא למשהו פטנט בין לאומי אם מדובר בפטנט שנרשם בהצלחה במספר מדינות, אך לא מדובר ב"פטנט עולמי".
בדומה לבקשת פטנט בין לאומית, חשוב לזכור שזה שהגשתם בקשה לרישום פטנט- לא אומר ש"יש לכם פטנט" אלא רק שהגשתם בקשה. אם וכאשר הבקשה תיבחן ותאושר וישולמו האגרות המתאימות, רק אז תקבלו תעודת פטנט רשום.
מונחים אחרים כגון זכויות יוצרים, סימן מסחר וכדומה לא מתייחסים לפטנט ואם לא פטנט אלא זכויות קניין רוחני מסוגים אחרים.
ההבדל בין בקשת פטנט לפטנט רשום:
עצם הגשת בקשת פטנט לא זהה פטנט רשום. פטנט רשום הוא פטנט שעבר את כל התהליך לרישום הפטנט ונרשם בהצלחה. פטנט רשום ניתן לאכיפה וניתן באמצעותו לקבל סעדים משפטיים.
בקשת פטנט היא המצאה שהוגשה לרישום וטרם סיימה את תהליך הרישום. בקשת פטנט עדיין לא ניתנת לאכיפה בפועל מול מעתיקן/ "מפר פטנט" (השימוש במונח מפר פטנט פה הוא לא מדויק כמובן כיוון שכל עוד הפטנט לא רשום- אין כאן הפרה של פטנט).
זקוק למידע נוסף? צור קשר עכשיו לקבלת מידע רלוונטי למקרה שלך. ליצירת קשר 073-374-5060