זיהוי היותה של אמצאה בתחום טכנולוגי ייקבע על פי הדרישה שבביצוע האמצאה, בין אם היא נתבעת כמוצר ובין אם היא נתבעת כתהליך, יתרחש תהליך טכנולוגי מוחשי . תהליך טכנולוגי מוחשי משמעו ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים.
נקודות חשובות לזכור בעת רישום פטנטים
ברישום פטנט חדש על האמצאה שלכם, חשוב שתהיה תקשורת טובה מאוד בינך לבין מי שעובד על כתיבת הפטנט. כשאתם מסבירים לעורך הדין או לעורך הפטנטים שמולכם על הרעיון, יש לקחת בחשבון שלא ברור למי שמולך כל הדברים שבשבילך נשמעים הכי מובנים מאליו. חשוב שהוא יבין טוב ככל האפשר את מנגנון ההמצאה, את כלל החלקים ואיך כל חלק משפיע על משנהו, מדוע זה כך, מה השוק של ההמצאה?, איזו בעיה היא באה לפתור?
אילו דרכים נוספות יש כדי לממש את הרעיון שלכם? מה הייתם עושים אם מישהו אחר היה רושם פטנט על ההמצאה הזו?
זה מאוד חשוב כי אם הפטנט יירשם בהצלחה, אז בכל טריטוריה בה הפטנט יהיה רשום, למתחרים שלכם יהיו 3 ברירות:
-לשלם לכם עבור שימוש בהמצאה שלכם.
-להפר את הפטנט
-לנסות למצוא דרך להגיע לאותה תוצאה בלי להפר את הפטנט
לכן, רישום פטנטים אידיאלי הוא כזה שרשום מלכתחילה באופן שבו יכוסו כמה שיותר דרכים או שיטות לביצוע ההמצאה וככה לסגור בפני המתחרים את הדרכים לעקוף את הפטנט שלך.
לפני שמאשרים את הפטנט להגשה, שימו לב לעבור עליו עם מי שמייצג אתכם ולהבין בדיוק מה כתוב בו.
שיקולים בעד ונגד היקף הגילוי ברישום פטנטים
ברישום פטנטים, יש נטייה להכניס כמה שיותר מידע בבקשת הפטנט. זה נובע ממספר נימוקים הגיוניים למדי:
ראשית, על מנת שפטנט יתקבל לרישום, ההמציא צריך לספק הסבר על ההמצאה ברמה שתספיק לבעל מקצוע בתחום להתבסס על המידע בבקשת הפטנט בשילוב הידע הקיים בתחום ההמצאה על מנת להצליח ליצור את הרעיון/ השיטה/ האמצאה. ישנם מקרים רבים בהם פטנטים נדחים מהנימוק שהמידע בבקשת הפטנט לא מגלה מספיק מידע כדי שניתן יהיה להגשים את האמצאה באמצעותו.
שנית, במהלך בחינת הפטנט, בוחני הפטנטים יתאמצו לאתר פרסומים שיסתרו את החדשנות וההתקדמות ההמצאתית של ההמצאה שלכם. אם וכאשר נמצאים פרסומים כאלו, תצטרכו לבסס את החדשנות בהמצאה שלכם על אלמנטים נוספים שלא אוזכרו באותם הפרסומים.
בנקודה הזו בקשות הפטנט יתחלקו לאלו שהכניסו מידע רחב ומפורט ואלו שהתמקדו בלכתוב על "גרעין ההמצאה". בקשות הפטנט שטרחו לפרט על מקסימום אלמנטים, שיטות ביצוע, ומידע רחב יותר יוכלו להתאים את עצמן ואת היקף הפטנט המבוקש בהן ולהתקדם לפטנט, צר או רחב ככל שיהיה הפטנט, עדיין- יהיה פטנט רשום על כל המשתמע מכך.
מצד שני, הבקשות פטנט שנרשמו בצמצום במילים וחשפו מינימום מידע, יהיה להן קושי גדול יותר לתמרון בין הפרסומים השונים. זה נכון במיוחד בתחומים חמים בהם קיימת תחרות ומדובר בטכנולוגיות שמתקדמות כל יום.. לעיתים פיצ'ר קטן יכול לעשות הבדל עצום גם מבחינת קבלת הפטנט וגם ובחינת היתרונות המסחריים.
ברישום פטנטים צריך לקחת בחשבון שבעוד שאת תביעות הפטנט ניתן לשנות לאורך תהליך בחינת הפטנט, לא ניתן להוסיף מידע חדש בשלב מאוחר יותר (במקרים שכן ניתן, המידע החדש יקבל תאריך קדימות שונה, מאוחר יותר) ולכן על פניו שווה להכניס מידע רחב ככל האפשר.
מנגד, ישנם השיקולים נגד גילוי "הסוד" או מידע נרחב ברישום פטנט:
ראשית, אף אחד לא מבטיח לכם הצלחה ברישום פטנטים. כל מידע שייחשף ויפורסם כחלק מבקשת פטנט שלא תתקבל לרישום- יהיה ברשות הרבים וכל אדם יוכל לעשות בו שימוש מכאן והלאה. אז יש חשש ללמד את המתחרים "סתם" מבלי לקבל דבר בתמורה לזה.
שנית, ופה ישנו לקח חשוב נוסף- כל מידע שנחשף בבקשת פטנט (גם כזו שנרשמה בהצלחה כפטנט), אשר לא נתבע בתביעות, כגון דרכים נוספות ושונות למימוש ההמצאה מהווה לרוב מידע אשר יהיה זמין לשימוש הציבור. הכוונה כאן היא לא לשיטה קצת שונה אשר מהווה משהו די זהה לעיקר ההמצאה אלא למימוש של ההמצאה ששונה מהותית מהמימוש שהוגדר בתביעות.
במצב כזה, רישום פטנט שמגלה מידע "מיותר" יכול להזיק באופן נוסף. לעיתים, מבחינה מסחרית, מתגלה לאורך הדרך שהמוצר שמצליח יותר בשוק הוא לאו דווקא זה שהתמקדתם בו בתביעות של הפטנט אלא אלטרנטיבה שהוזכרה בבקשת הפטנט ולא נתבעה כדבעי.
במצב כזה, הממציא "נזכר" שהוא רוצה לרשום על זה פטנט בשלב מאוחר יותר, לעיתים אפילו כשישנם מתחרים שמייצרים את אותה חלופה, אך זה כבר מאוחר מידי. בנוסף, אפילו אם תנסו להוסיף חומר חדש ולרשום פטנט חדש, צריך לקחת בחשבון שברישום פטנט חדש, כל המידע שנחשף בפטנט הישן שלך יצוטט נגדך בדיוק כמו כל פרסום אחר. העובדה שהמידע הישן הגיע ממך לא משנה כלום.
אותו נושא עולה גם כשמדובר באיורים של בקשת הפטנט, די באיור מפורט שמגלה מספיק מהמימוש האלטרנטיבי (שלא נתבע בפטנט) על מנת שבעתיד, זה יהווה פרסום מוקדם שיחסום ניסיון עתידי לרשום פטנט על אותו מימוש אלטרנטיבי של ההמצאה.
לכן, ברישום פטנטים חשוב מאוד להיות בתשומת לב ולהבין בדיוק על מה נרשם הפטנט, על אילו מצבים הוא מגן ואולי חשוב אפילו עוד יותר- באילו מצבים הפטנט אינו מגן עליך.
ישנן דרכים להתגבר על הבעיה הזו, לשם כך יש להתייעץ עם עורך דין קניין רוחני בהקשר הספציפי של ההמצאה שלך. לסיכום יש לחשוב טוב טוב האם להכניס מידע נוסף וכמה בפירוט של בקשת הפטנט ולשקול האם ומתי מתוכננים לצאת שדרוגים למוצר ולפעול בהתאם להגנה העתידית עליהם.
מה הם התנאים לרישום פטנטים ?
לפי חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, ניתן לרשום פטנט על כל אמצאה שהיא מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה התקדמות המצאתית. במילים אחרות, מה זה אומר?
ראשית, התנאי הראשון שהאמצאה תהיה ניתנת לשימוש בתעשייה. כלומר, שלא תהיה מיותרת בעליל. אם זאת, לא פעם התקבלו פטנטים על דברים שניתן לטעון כי הם מיותרים בעליל. בכלל אצבע, דרישה זו נחשבת לקלה מאוד ולא יוצרת קשיים מיוחדים.
התנאי השני ויותר מהותי מהקודם הוא חדשנות. כלומר שנכון למועד הגשת בקשת הפטנט, האמצאה לא פורסמה בשום מקום אחר בעולם. מה הכוונה? זה בסדר אם מישהו אחר חשב על ההמצאה ואפילו מימש אותה, כל עוד היא לא פורסמה באופן שהיה זמין לציבור ובאופן בו בעל מקצוע מהתחום יכול היה לבצע אותה לפי הפרטים שפורסמו באותו פרסום. הלוגיקה היא פשוטה, פטנט מקבלים בתמורה לכך שמלמדים את "העולם" ידע חדש שיביא לתועלת כלשהי. כך שאם הידע הזה כבר היה קיים וזמין, אין היגיון בלתת מונופול למישהו אם הידע הזה כבר לא חדש..
התנאי הקשה ביותר הינו לעמוד בדרישת החוק לקיומה של התקדמות המצאתית. מה היא התקדמות המצאתית? ההגדרה של התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו במועד בו הוגשה הבקשה לרישום הפטנט. מי יכול לקבוע מה נראה מובן מאליו לבעל מקצוע? זה דבר שמאוד בעייתי לקבוע. במיוחד לאור העובדה שלאחר מעשה הכל נראה הרבה יותר ברור מאליו, זאת גם במקרים בהם עברו שנים רבות בהן אותה המצאה לא הייתה קיימת.. לכן, פה צריך לעבוד ולשכנע את בוחן הפטנטים שלא מדובר במשהו שיהיה מובן מאליו.. כמובן, ככל שמדובר ברעיון שמכיל אלמנטים מוחשיים שכלל לא היו קיימים במועד הגשת הבקשה לרישום הפטנט, כך יהיה זה קל יותר לעמוד בדרישה להתקדמות המצאתית.
מעבר לכל האמור, כדי שבקשת פטנט תאושר באמת לרישום, נדרש שנוסח בקשת הפטנט יהיה מנוסח באופן שעומד בכללים השונים של כתיבת פטנטים בהתאם לאמנות הרלוונטיות והדין הספציפי בכל מדינה. דרישות אלו מתייחסות לדקויות הקטנות, לבהירות הטקסט וההגדרה של כל רכיב אליו מתייחסים, ועוד. זו אחת הסיבות שבכל מדינה (פרט לאיגוד מדינות כמו באירופה) יש עורכי וסוכני פטנטים המורשים לעבוד בתחומה ברישום פטנטים.
האם כל פרסום שהיה לפני בקשת הפטנט ימנע ממני לרשום פטנט?
לא. יש חריגים לכלל.. סעיף 6 לחוק הפטנטים קובע מספר חריגים שבתמצית, אומרים שאם הפרסום התרחש בתערוכה או הרצעה על ידי בעלי האמצאה אז זה יכול להיות חריג. אבל, ויש אבל- נדרשת הודעה מקדימה לרשם הפטנטים בטרם אותו הפרסום. ובנוסף נדרש שבקשת הפטנט תוגש עד שישה חודשים לאחר אותו הפרסום.
החריג השני הוא מצב בו הוכח שהמידע שהתפרסם הושג מבעל האמצאה או ממי שקדם לו בזכות בעלות (במילים אחרות, זה לרוב הממציא עצמו) ונתפרסם ללא הסכמתו של בעל האמצאה. גם כאן, נדרש שתוגש בקשת פטנט זמן קצר לאחר גילוי של בעלי האמצאה אודות הפרסום- תוך "זמן סביר" שמשמעותו במקרה זה, קצר יותר משישה חודשים, אך תלוי בנסיבות.
חובת גילוי נאות ברישום פטנטים
רישום פטנטים במספר מדינות במקביל מצריך תשומת לב לחובות גילוי נאות. בישראל חובת הגילוי מצוינת בסעיף 18א לחוק הפטנטים. בגדול, העיקרון המוביל הוא שעל מבקש פטנט לדווח לרשות הפטנטים בכל מדינה בה הוא מבקש רישום פטנט על כל ידע קודם שהגיע לידיעתו שיכול להיות רלוונטי להליך בחינת בקשת הפטנט. לא כל מידע הוא רלוונטי כמובן, ראשית, מדובר רק על פרסומים שהגיעו לידיעתך שפורסמו לפני היום של הגשת הבקשה שלך לרישום הפטנט- כל דבר שפורסם לאחר מכן לא נחשב רלוונטי.
שנית, בישראל לדוגמא החובה הזו ממשיכה לאורך כל תהליך בחינת בקשת הפטנט, עד לשלב קיבול הפטנט.
אי עמידה בדרישות הגילוי יכולה להביא למצב בו ביהמ"ש או רשם הפטנטים יקבעו כי בקשת הפטנט תידחה, תקוצר תקופת הפטנט, יינתן רישיון שימוש לצד שלישי ללא הסכמתך או אפילו להוביל לביטול הפטנט.
עצם הדיווח ותוכנו יכול כמובן גם להשפיע על בחינת הפטנט עצמה. הכנסת עוד מידע רלוונטי יכולה להקשות על העמידה של האמצאה הנבחנת בתנאים לקבל הפטנט בכלל ובדרישה להתקדמות ההמצאתית בפרט. התזמון של הדיווח גם לו יש רלוונטיות,.
בארה"ב לדוגמא, אם ידווח על פרסום רלוונטי נוסף בתחילת הבחינה- הפרסום יילקח בחשבון, אולם במידה ואותו הפרסום דווח לUSPTO לאחר פרסום הקיבול של בקשת הפטנט, הבוחן לא יחזיר את אחורה את הבחינה, יוסיף את הפרסום החדש לתיקייה המתאימה אך לא מעבר, ויתקדם עם פרסום הפטנט. מצד אחד, זה נשמע מצוין אך מנגד, זה יכול לפגוע בזכות הפטנט בשלב מאוחר יותר אם מישהו חיצוני יקרא תיגר על תוקפו של הפטנט. במצב כזה גם מועד הדיווח ייבחן מבחינת תום הלב של המבקש, כלומר תוך כמה זמן מהמועד בו גילה המבקש אודות הפרסום הנוסף- טרח והודיע על כך לרשם הפטנטים..
חשיבות רישום פטנטים בעיני המשקיעים
ככלל אצבע, משקיעים מעדיפים להשקיע בחברות שהקניין הרוחני שלהן רשום, ככה הוא יותר מדיד ובעל שווי יותר מוחשי כיוון שניתן לבצע הערכות שווי לפטנטים שונים על בסיס משתנים שונים בהם חוזק הפטנט, אופן ניסוחו מבחינת קלות הוכחת הפרת הפטנט, היקף הפטנט, הטריטוריות בהן הוא נרשם, גודל השוק הרלוונטי, ההכנסה העודפת שתיווצר באמצעות הפטנט, פרק הזמן שנותר למונופול מבחינת הפטנט וההתקדמות הטכנולוגית בתחום, המחיר לייצור יחידה שלא תפר את הפטנט, ועוד ועוד..
מאידך, הכלל הזה לא תמיד תופס. לא לגבי כל המשקיעים ולא בכל תחום. ראשית, ישנם כיום משקיעים רבים שלא מאמינים בפטנטים, כל אחד מסיבותיו שלו, בין אם עקב אי הבנה של כלל האפשרויות של האכיפה האפשרית או לעיתים עקב התנסות שלילית עם עולם הפטנטים..
מעבר לזה, כיום ישנם תחומים מסוימים בהם הטכנולוגיה משתנה כל כך מהר, עד שהכדאיות של רישום פטנטים מוטלת בספק. רישום פטנטים לוקח כשנתיים עד 3 וחצי בממוצע (במקרים בהם לא מבוקש זירוז בחינה) וזה גורם לכך שעד שיתקבל הפטנט לרישום, יהיה מדובר כבר בטכנולוגיה ישנה ולא רלוונטית. מצד שני, ניתן לטעון כי גם בתחומים החמים ביותר, כל ענקיות הטכנולוגיה, ללא יוצא מן הכלל, מחמשת הגדולות, גאמפא, ועד לחברות התעופה, האלקטרוניקה, ועוד- רושמות פטנטים ללא הפסקה. רק להבנת היקף הפטנטים הנרשמים על ידי חברות גמאפא לבדן (גוגל, אמזון, מיקרוסופט, פייסבוק שהפכה אמנם למטא, ואפל), מספר הפטנטים שהתקבלו לרישום בארה"ב לבדה, ורק בשנת 2020 הוא 10,695 (!!!). ניתן לוודא את המספר כאן. במילים אחרות, הכסף החכם מאמין בחשיבות הפטנטים ללא שום ספק.
רישום פטנט לשם הפטנט או כנכס אסטרטגי?
רישום פטנטים יכול להיות משתי סיבות עיקריות: הראשונה והעיקרית הינה פשוטה. השגת מונופול על הזכות לייצר ולשווק את ההמצאה במדינות בהן הפטנט נרשם. במילים אחרות, מדובר ביתרון מסחרי משמעותי ביותר מול המתחרים בשוק. פטנט איכותי יירשם באופן שיכסה את עיקר ההמצאה ואת הדרכים השונות למימוש ההמצאה בכל הטריטוריות הרלוונטיות מבחינה מסחרית לייצור ושיווק המוצר המוגן.
הסיבה השנייה לרישום פטנטים הינה הגדלת שווי החברה, גיוס משקיעים, ניראות חיצונית, עמידה בתנאים מקדימים של משקיעים וכדומה.
כמובן שישנן סיבות נוספות לרישום פטנטים ביניהן הגשמה עצמית, אגו, השגת מנוף מסחרי משיקולים מסחריים ועוד, אך לרוב הסיבות העיקריות הן לתועלת כלכלית ולתועלת כלכלית..
רישום פטנט זה מיותר כי תמיד יהיו חיקויים מסין ואין מה לעשות נגד זה.. האמנם?
ממש לא נכון. רישום פטנט בסין מהווה הגנה אפקטיבית נגד חיקויים שמקורם בסין. נכון לגמרי שעצם רישום הפטנט לא יעצור את החקיינים, אבל אם יש פטנט רשום אז משרדי עו"ד המתמחים באכיפת פטנטים והגנה מחיקויים יכולים להשתמש בפטנט וביתר זכויות הקניין הרוחני שלך על מנת לעצור את פעולות הייצור, השילוח, השיווק והפרסום של המוצר בסין והלכה למעשה "לסגור את הבאסטה" לחקיינים הסינים. לי אישית היו מקרים רבים שסינים איתרו את המספר שלי והתקשרו להתנצל ולבקש מאיתנו לעצור את פעילויות האכיפה שלנו כנגד הפרות הקניין הרוחני בגלל הנזק שזה גורם להם. פעולות אכיפה חכמות יכולות חד משמעית להילחם בהצלחה החקיינים של מוצרים, זה בעיקר יתבסס על איך נרשם הקניין הרוחני בתחילת הדרך, האם זה נעשה בדרך שהכינה את הקרקע באופן מיטבי לאכיפה או לא.
כמה עולה לרשום פטנט?
זו שאלה מורכבת ותלויה בעיקר בכמה גורמים בהם מספר וזהות המדינות בהן מנסים לרשום את הפטנט, תחום ההמצאה של הפטנט- בתחום חם וצפוף סביר יותר שיהיו יותר דו"חות בחינה. כל דו"ח בחינה הוא עלות נוספת ואם מדובר במדינה שיש צורך בתרגום (לדוגמא סין) בשביל מי שמייצג אותך לאנגלית ואז תרגום חזרה לסינית בשביל הגשת המענה לדו"ח הבחינה. גורמים נוספים שיכולים להשפיע על העלויות הם אופן תהליך רישום הפטנט, כלומר האם מנסים לרשום את הפטנט כמה שיותר מהר או כמה שיותר בזול. ישנם צעדים בהם ניתן לנקוט על מנת להוזיל את התהליך וישנם צעדים בהם ניתן לנקוט על מנת לזרז את התהליך... בשביל לקבל מידע מפורט יותר על שאלת עלות רישום פטנט, מומלץ לקרוא את המאמר המלא בנושא כאן.
איך מתחילים ברישום פטנטים?
רישום פטנט מתחיל מהעלאה על הכתב של הרעיון. במידה ומדובר במוצר של חברה פעילה, אז עוד יותר, יש להעלות על הכתב מסמך שמסכם כמה שיותר מידע על ההמצאה. מה הבעיה שאת/ה באים לפתור, מה הרכיבים השונים באמצאה, כיצד הם משפיעים אחד על השני, מה היתרונות שנובעים מהשימוש במכשיר/ מערכת או השיטה הזו בהשוואה למתחרים, ועוד.
לאחר מכן, יש לפנות לעורך דין קניין רוחני (לא כל עורך דין הוא בעל ידע בתחום, מומלץ מאוד לפנות רק לעו"ד המתמחה בתחום הפטנטים או הקניין הרוחני) או לעורך פטנטים. לפני שסוגרים משהו, מאוד מומלץ לשאול מה כוללת העבודה ולהעלות את זה על הכתב ובנוסף להבין מה יהיו העלויות האפשריות בהמשך הדרך.
אפרופו, ישנם משרדי עורכי פטנטים שיגבו כסף על כל תכתובת דוא"ל וכל עדכון קטן או מינורי ככל שיהיה. ניתן לשאול ולסכם נושא זה מראש על מנת להימנע מהוצאות ו/או אי נעימויות בהמשך הדרך.
כדי לשמור על הכסף שלכם ולצמצם את הסיכויים לאכזבה בשלב מאוחר יותר מומלץ לבצע חיפוש פטנטים (בדיקת פטנטביליות) לפני הגשת בקשת הפטנט. זה יכול לחסוך הרבה כסף, כאב לב וזמן יקר. רישום פטנטים יכול להיות עסק יקר ולכן מאוד מומלץ להיזהר ולהיערך מראש להוצאות העתידיות ולהתאים אותם מבחינת זמנים לצפי ההתקדמות של פיתוח העסקי והמכירות/ הגיוסים בהמשך הדרך.
לפני ההגשה של בקשת הפטנט, מומלץ לעבור על המאמר הזה ועל הטיפים השונים על מנת להשיג את המקסימום תועלת מרישום הפטנט.
טיפים חשובים במהלך רישום תביעות הפטנט
מומלץ לדמיין ולשקול מראש יחד עם העורך דין/ עורך הפטנטים כיצד תוכח הפרת הפטנט
ככלל, לצורך ביסוס הפרת פטנט די להראות שהמפר העתיק את מרכיביה העיקריים של האמצאה (בהתחשב כמובן בהגדרת תביעות הפטנט).
באופן אידיאלי, ניתן לבסס קיומה של הפרה בהתבסס על מגוון מקורות של ספרות ציבורית כגון:
-הודעות לעיתונות
-גיליונות נתונים
-מאמרים או מחקרים
-White Papers
- Application Notes
יש לזכור: פרסום שיווקי של המתחרה יכול לפגוע בעסק שלך עוד הרבה לפני שהמוצר שלו באמת זמין לשוק או למשתמשים פוטנציאלים.
אם מדובר בפטנט תוכנה, האם תבעת את ההמצאה באופן שבו הוא יוצג על ידי המפר? במידה ולא, אילו רמזים יצביעו על הפרה?
בתוכנות בימינו ישנם הרבה "נקודות גישה למידע" אשר בדרך כלל מקיימות אינטראקציה עם הרבה קבצים. שקול אם יש מידע שניתן לגשת אליו חיצונית שיכול להצביע על הפרת התביעות? זרימות נתונים נגישות יכולות לספק הוכחות להפרה ומה עשויות התביעות נראה לשפר את האפשרות הזו.
בגלל שניתן לממש את אותה הפונקציונאליות באמצעות קוד שונה (להשיג פעולות מסוימות באמצעות מימוש שונה של הקוד) הרבה פעמים יותר קל להוכיח הפרה באמצעות הדוקומנטציה של התוכנה בה מוסבר מה כל רכיב עושה, באמצעות מדריך המשתמש ומפרטי התוכנה.
אם מוצר שעלול להפר את הפטנט חייב להיווצר בהנדסה לאחור, מהן העלויות או המכשולים הכרוכים בכך?
אם ניתן ליצור הסבר סכמטי בקלות, תאר את רכיבי התוכנה ואת יחסי הגומלין ביניהם.
אם הנדסה לאחור היא יקרה ובעייתית, כגון עם התקן מוליכים למחצה, שאל את עצמך:
-האם ניתן לנסח תביעה שתוכח על ידי מתודולוגיות בדיקה?
-האם חלק מהבדיקות יותר קלות יותר לביצוע או יותר אמינות?
-האם ניתן לנסח תביעות שיתבססו על פלט שנוצר כתגובה לקלט?
דוגמאות:
נסחו תביעות עם ראייה קדימה הממוקדת בהוכחת ההפרה בפועל.
בארה"ב לפחות, תיבחן האם התביעה הוגשה בתום לב, כלומר, הגשת תביעה בבית משפט דורשת שבעת הגשת התביעה, הייתה אמונה סבירה ולא קלת דעת שנוצרה לאחר חקירה סבירה בנסיבות העניין שהייתה תמיכה עובדתית למחלוקות המהותיות המהוות את הבסיס להודעת ההפרה ושזה לא מגיע ממקום של מטרה בלתי הולמת כגון להטריד, לגרום לעיכוב מיותר או להגדיל ללא צורך את העלויות לצד כלשהו. זה נחשב פרקטיקה פסולה. בהקשר של הערמת קשיים למתחרים מה שכן ניתן לעשות זה התנגדות לפטנט או התנגדות לרישום סימני מסחר וכן הלאה.
יש לקחת בחשבון שגילוי מסמכים (וגישה לצפייה בקוד) אינה אפשרית עד לאחר הגשת התביעה.
זכרו שתביעות ספציפיות מידי יצריכו תהליך של גילוי מסמכים בשביל להוכיח הפרה ואתם לא רוצים להיות במצב הזה.. התביעה צריכה להיות מוגשת אם וא=כשאתם בטוחים שהפרו את הפטנט שלכם.
תמיד תעשו סיעור מוחות לחשוב על דרכים להמציא את ההמצאה בדרך אחרת. איך הייתם משיגים את הפתרון בדרך נוספת? מה הייתם עושים אם מישהו אחר היה רושם פטנט על ההמצאה הזו, איך הייתם פועלים על מנת לעבוד מסביב לפטנט הזה?
חשבו על הדרכים הנוספות ונסו להכניס אותן לפטנט (בין אם זה יהיה תחת אותו הפטנט או בפטנט נפרד) וכך תחסמו למעשה את האפשרויות לעקוף את ההגנות שלכם.
יש להתאים את אסטרטגיות הפטנט שלך עם היעדים העסקיים שלך:
אל תתנו לטכנולוגיה הקיימת שלכם לקבוע את אסטרטגיית התביעות שלכם.
יש לנסות לחזות לאן צפויים המתחרים שלך ללכת בעתיד- אל "סתם" תגנו על ההמצאה שלכם באופן המימוש שלה לפי איך שמשתמשים זה בפועל באופן מסחרי. זה נותן פתח רחב לdesign around מצד מתחרים יצירתיים.
יש תמיד לשאול את צוות הפיתוח והשיווק שעובדים סביב המוצר (שעליו רושמים את הפטנט) כיצד לדעתם מתחרה יכול להימנע מהפרת התביעות בנוסח הנוכחי שלהן. המטרה היא כמובן לנסות לכסות כמה שיותר ולחסום כמה שיותר אפשרויות לעקוף את הפטנט. ככל שההמצאה שלך היא יותר "על חודו של שפיץ" כך משימה זו תתגלה כקשה יותר.
נצלו סוגי תביעות שונים:
• תביעות מערכת (Apparatus)- תביעות מסוג זה הינן סוג התביעה האינטואיטיבי להמצאות מכניות ופיזיות. בדרך כלל התביעה הראשונה מנוסחת ומספקת תבנית להמשך התביעות. לרוב תביעות אלו נוטות להיות מצומצמות יותר בהיקפן מאשר טענות השיטה.
• נסו לנסח תביעות אשר לא מחייבות שימוש בפועל בהמצאה בשביל שתתקיים ההפרה, אלא שיספיק שהמכשיר מיוצר או מוצע למכירה/ מיובא.
• נסו לכלול תביעות מכשיר/ מערכת המשתמשות במונחים פונקציונליים במקום מבניים, פעמים רבות קל יותר להוכיח הפרה באמצעות שפה פונקציונלית מאשר שפה מבנית שתהיה בדרך כלל צרה יותר משפה פונקציונלית.
• בנוסף, ייתכן שתמצאו אזכורים לפונקציונליות של המכשיר/ של רכיבים מסוימים במוצר המפר במסמכים של הנתבע.
• לכיסוי מקסימלי, השתמשו גם בתביעות עם תנאים מבניים וגם תביעות נוספות עם תנאים פונקציונליים לכיסוי מקסימלי.
• חשוב!! זכרו שהמונחים הפונקציונאליים מחייבים שבחלק הפירוט של הפטנט יהיה פירוט ברור המקשר כל פונקציה לרכיבים מבניים, יש לוודא שהמבנה אכן נחשף בחלק הפירוט שמבצע את הפונקציה המדוברת.
• האם בחלק הפירוט ישנו חלק המקשר באופן ברור את הפונקציה למבנה שנלמד?
• האם המבנה המלא מוצג בחלק הפירוט? אם לא, אז התביעה עשויה להיות פסולה.
דוגמאות לתביעה עם תנאים פונקציונאליים:
תביעות שיטה המבוצעות על ידי המערכת.
תביעות של שימוש במערכת.
תביעות שיטה – הימנעו משימוש בתביעות שיטה שמנוסחות בדיוק כמו תביעת המערכת, זה ייצור תביעת שיטה שמבחינת ההיקף שלה תהיה זהה לתביעת המערכת. במקום זאת, יש לחשוב על השיטה/ התהליך שמבוצע על ידי המערכת, תוך שימוש במונחים פונקציונאליים כאמור לעיל וכך ליצור תביעה מקיפה יותר, ללא מגבלות מבניים. לשם כך יש להתמקד בפעולות המבוצעות ולא ברכיבים המבצעים אותן.
לסיכום, זכרו שהגיוון הוא המפתח. לא ניתן לחזות באמת כיצד ובאיזה אופן תמומש הפרת הפטנט.
השתמשו בתביעות תלויות בחוכמה
לעתים קרובות מדי, ישנן טענות תלויות המוסיפות פרטים די ברורים הנובעים באופן טבעי מהתביעה/ העצמאית. הבעיות עם תביעות תלויות כאלו היא שהן אינן מרתיעות את המפר הפוטנציאלי ורוב הסיכויים הם שבמידה שהתביעה העצמאית תיקבע שפסולה/ חסרת תוקף, כך גם התביעות התלויות בה.
לכן, כאשר שוקלים את נוסח התביעות התלויות, יש לצאת מנקודת הנחה שהשופט או חבר המושבעים (בהנחה שמדובר במשפט הפרה בארה"ב זה ייקבע על ידי חבר מושבעים..) כבר החליט שהתביעה העצמאית שלך לא בתוקף.
אם התביעה העצמאית שלך נקבעה כברורה ומובנת מאליה (ועל כן חסרת תוקף), מהו הבסיס להאמין שהתביעה התלויה לא תיפסל גם כן כתביעה המלמדת חומר שהינו מובן מאליו?
לכן, מומלץ להוסיף תביעות תלויות שמתעמקות ועושות drill down באלמנטים שבאמת מהווים את החידוש בהמצאה מכיוונים שונים.
לסיכום, ישנם הרבה אלמנטים ששווה להתייחס אליהם כדי להשיג רישום פטנטים איכותי שיגן על הרעיון שלך באופן הטוב ביותר. לגבי חלקם פירטתי כאן, לגבי אלמנטים נוספים, מומלץ ליצור קשר ולבחון אותם לעומק ביחס למוצר או הרעיון הספציפי שלך.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי. מומלץ להתייעץ עם עו"ד קניין רוחני או עו"פ לגבי המקרה הספציפי שלך.
הכותב הינו עו"ד עומרי סגל המתמחה בתחום הקניין הרוחני.