אז כמה באמת עולה לרשום פטנט???
אם הגעת למישהו שמבין בתחום עם השאלה הזו בטח קיבלת מענה בסגנון: "זה מורכב.."
אז אנחנו ננסה ככל האפשר לתת לך כאן מענה לשאלה הזו בהתחשב בעובדה שאין לנו מושג על מה המוצר או הרעיון שלך או איפה יש צורך שזכויות הפטנט שלך יהיו מוגנות. אבהיר כבר כאן שמדובר בהסבר בקליפת אגוז ולא משהו מקיף מידי.
אז ככה, דבר ראשון, עליך להבין שפטנט, מדגם (או בשמו החדש "עיצוב") וזכויות קניין רוחני נוספות הן זכויות טריטוריאליות. כלומר, בסופו של יום, יש צורך לרשום את ההמצאה שלך כפטנט בכל מדינה בנפרד ולשלם לאותה מדינה אגרה נפרדת.
דבר שני, בקשת פטנט יכולה תיאורטית לעבור חלק או להתמודד מול התנגדויות חוזרות מצד בוחני הפטנטים בכל מדינה, דבר שמייקר משמעותית את משך התהליך ואת העלויות הכרוכות בו. דרך אגב, ישנן דרכים לזרז, לייעל ולשפר את יחס העלות מול תועלת בתהליך ואלו חלק מהתועלות שאנו מציעים ללקוחותינו.
נוסף על כך, יש מס' שלבים בחיי בקשת פטנט עד שבקשת הפטנט נרשמת כפטנט או מקבלת סירוב סופי לרישום. חלק מהשלבים כפי שתכף נפרט, אינם הכרחיים ואף אינם מתאימים בכל מקרה. זה תלוי אם ברצונך לרשום את הפטנט כמה שיותר מהר, ישירות בשוק היעד או שיש צורך רק להגן על הרעיון מספיק כדי לפנות למשקיעים ולהתחיל לקדם את הרעיון.
חברה גדולה למשל, לא צריכה להמתין למשקיעים, בעוד שיזם פרטי בתחילת הדרך יעדיף בד"כ לצמצם עלויות בהתחלה ולשמור "את כל העולם" כמקום לרישום פוטנציאלי של ההמצאה שלו, גם אם זה אומר שזה יאריך את התהליך בעוד שנה, שנתיים וחצי או משהו ביניהם.
אז מה הם השלבים ומה הופך את הערכת העלויות לכ"כ מסובכת?
השלבים השונים, המדינות הרלוונטיות משתנות, כמות ההתנגדויות מצד בוחני הפטנטים ועוד..
הבא נחזור להסבר: לצרוך הדוגמא, ניקח יזם פרטי בתחילת דרכו עם רעיון של מיליון דולר ועם מימון מוגבל. עדיין אין לו משקיעים.
מאוד שכיח במצב הזה שהיזם עדיין לא יודע מה הן כל המדינות בהן ישנו ביקוש למוצר או היכן ירצה לרשום את ההמצאה כפטנט.
שלב ראשון אפשרי בהתאם לדוגמא זו הוא רישום בקשה זמנית בארה"ב (נקראת במגוון שמות, Provisional, בקשה פרוביזורית, זמנית וכו'). רישום בקשה זמנית ייתן ליזם "תאריך בכורה" שייקבע כיום שבו הוגשה הבקשה. כמו כן, רישום זה ייתן ליזם שהות של שנה שלמה לגייס הון ולקדם את המיזם "בראש שקט" עד לשלב הבא בו הוא יידרש לשלם שוב ולהתקדם לשלב הבא. יתרון נוסף של הגשת בקשה זו הוא גובה האגרה הנמוכה אותה יש לשלם (כ 140$ נכון למקרה המתואר בשנת 2019).
עלות הכנת הבקשה הזמנית והגשתה נע בטווח מחירים רחב מאוד, החל מ 7,000 ₪ ועד 30,000 ₪.
תלוי במשרד הספציפי ובשאלה האם עריכת הבקשה כוללת עריכה של תביעות הפטנט. נבהיר- אין כל חובה להגיש בקשה זו על מנת לרשום את ההמצאה שלך כפטנט, זהו כלי שנועד להקל על ממצאים בתחילת דרכם כשישנו צורך לדחות הוצאות גדולות יותר עד אשר יושג מימון מתאים או עד שתושג אבן דרך כלשהי מבחינת הוכחת היתכנות שיווקית או טכנולוגית של הרעיון.
שלב שני, הבא במקרה הזה, בהנחה שליזם שלנו עדיין אין מימון עצום ועדיין ברצונו לרשום את ההמצאה כפטנט במרבית העולם, הוא הגשת בקשה בין לאומית, בהתאם לאמנת שיתוף פעולה לפטנטים אשר נקראת גם בקשת PCT (ראשי תיבות של patent cooperation treaty).
בדומה לבקשה הזמנית, בקשת הPCT מעניקה ליזם שלנו עוד זמן חסד (כשנה וחצי נוספות*) להשיג מימון נוסף ושומרת את האפשרות לרשום פטנט על ההמצאה במרבית העולם (בכלל המדינות אשר חתומות על האמנה, לרוב הן כוללות את כל המדינות שברצונך להשיג בהן זכויות פטנט).
בשונה מהבקשה הזמנית, בקשת הPCT מתפרסמת ואף נבחנת על ידי בוחן פטנטים בין לאומי אשר מספק חוות דעת רשמית על טיב ההמצאה, ועל רמת העמידה שלה בדרישות המהותיות בהן צריכה לעמוד המצאה על מנת להירשם כפטנט.
את בקשת הPCT ניתן להגיש במספר רשויות הנמצאות במספר מדינות מסוימות בלבד וישראל הינה אחת מהן. ההבדל והשיקולים בהחלטה לאן להגיש את הבקשה כוללים מס' שיקולים נפרדים אך העיקרי לעניין העלות הינו שהאגרה להגיש בקשת PCT בארץ הינה יחסית זולה ביחס לחלופות האפשריות ונעה סביב ה10,000 ₪. האגרה בהגשה לרשות הPCT בארה"ב גבוהה יותר וברשות החיפוש האירופאית האגרה הינה הגבוהה ביותר (אך גם החיפוש שם נחשב לרציני ודקדקני ביותר).
לעלות האגרה הזו יש להוסיף את העלות של המשרד שמייצג אתכם עבור התאמת הבקשה הזמנית לשלב הPCT והגשת הבקשה. "התאמת הבקשה" יכולה להסתכם במעט מאוד עבודה (זה תלוי גם במידת החומר הנוסף שהוגש אם בכלל. זה קורה כאשר הפיתוח הטכנולוגי סוטה מנוסח בקשת הפטנט הראשוני). נשתף שבמידה ומי שמייצג אתכם גבה סכום של למעלה מ23,000 ₪ ובשלב הPCT מגיש את הבקשה שלכם לרשות הPCT בישראל עבור סכום דומה או גבוה יותר, אז.. במילים פשוטות ועממיות, "גזרו" עליכם קופון.
אפשר להימנע מכך בשלל דרכים אך נחזור לדיון.
בתום התקופה של בקשת הPCT, כשנתיים וחצי מיום תאריך הבכורה, היזם חייב כבר להגיש את בקשת הפטנט בכל מדינה ספציפית (**פרט לאירופה בה ניתן להגיש בקשה אחת לכלל הארצות) בה ירצה לרשום את המצאתו כפטנט. במהלך השנתיים שקדמו לנקודה זו, היזם שלנו השיג מימון ממשקיעים, הקים חברה והגיע למסקנה לפיה יש להגיש את בקשת הפטנט בארה"ב, אוסטרליה, סין ויפן.
כעת זהו השלב השלישי, השלב הלאומי (National Phase). הבקשה מוגשת במקביל לכל אחת מהמדינות הללו כבקשת בפטנט נפרדת. זהו השלב הכי חשוב ועיקרי. בכל מדינה תהיה בחינה פרוצדורלית ולאחר מכן בחינה מהותית על ידי בוחן פטנטים של כל מדינה בנפרד (למרות שישנה השפעה מבחינה אחת לשנייה). הנקודה החשובה לנושא העלויות בהקשר הזה הינה זו:
ראשית, בהגשת הבקשה לכל מדינה יש אגרת הגשה נפרדת. גובה האגרה משתנה בין מדינה למדינה. בחלקן הגדול של המדינות ישנן אגרות נוספות אותן יש לשלם במהלך ההגשה או זמן לא רחוק לאחר מכן.
שנית, יש צורך בשימוש בסוכן פטנטים מקומי על מנת להתנהל מול רשויות אותה המדינה (זו לא המלצה אלא דרישה בחוק). סוכן הפטנטים המקומי גובה עמלה על הטיפול במסמכים, על התאמת הבקשה לדרישות הפרוצדורליות של אותה מדינה, על הגשת הבקשה בפועל למשרד הפטנטים הלאומי הרלוונטי ובמידת הצורך על ביצוע משימות נוספות.
בנוסף, בסין וביפן יש צורך בתרגום מסמכים.. כל מסמך שמתקבל מרשות הפטנטים של מדינת היעד מתקבל בשפת המקור ומומלץ לבצע תרגום לתוכנו.
בד"כ, במהלך הבחינה המהותית, הבוחן בכל מדינה יוציא דו"ח בחינה בו הוא יציין מדוע לדעתו לא ראוי להעניק זכות פטנט להמצאה והיזם, בעזרת עורך דינו (או העו"פ, או העו"פ המקומי) יצטרך לענות על הדו"ח ולשכנע את הבוחן שההמצאה ראויה להירשם כפטנט.
כל דו"ח בחינה כזה מגיע בשפת המקור של אותה מדינה ועל מנת לענות עליו כראוי מומלץ לבצע תרגום מקצועי של הדו"ח. במידה ותכינו מענה מלא לדו"ח באנגלית, יהיה צורך לבצע תרגום של המענה (שהוא התשובה שלכם למעשה) חזרה לשפת המדינה הרלוונטית וחוזר חלילה. ה"פינג פונג" הזה בינכם לבין הבוחן יכול לחזור על עצמו מס' פעמים, בתלות הטיב ההמצאה מבחינת דרישות החוק בעיני הבוחן ובמס' גורמים נוספים. קחו בחשבון בממוצע 2.75 סבבים של הגשת מענה לדו"חות בחינה אך דעו כי ישנם מקרים של מספר גבוה יותר.
הערת צד בהקשר זה: במקרים מסוימים, כמו בארה"ב, לאחר מס' סבבים של הגשת מענה, במידה והבוחן טרם השתכנע, יהיה צורך בתשלום אגרה נוספת הנקראת RCE (Request for Continued Examination) על מנת להמשיך ו"לשכנע" את הבוחן. במקרים אחרים, פחות שכיחים, יהיה צורך בביצוע שיחת טלפון עם הבוחן הלאומי על מנת להבהיר נקודות ואספקטים של ההמצאה. גם לפעולה זו יש אגרה.
כל הכנת מענה והגשתו במדינה זרה יכולה לעלות מ2,000 ₪ ועד 6,500 ₪, בתלות בגורמים הנזכרים לעיל, ביניהם אורך הטקסט, מורכבות הנושא וכו'.
לאחר שהבוחן בכל מדינה השתכנע (לאו דווקא קורה באותו הזמן) שההמצאה ראויה להירשם כפטנט, מגיע שלב קבלת הפטנט וגם כאן, ישנן מס' אגרות נוספות המשתנות בין מדינה למדינה. ותשלום דמי "חידוש" ראשונים לפטנט הטרי. בשלב זה, באופן אידיאלי, החברה של היזם שלנו כבר מכניסה כספים באופן שוטף ויכולה לעמוד בעלויות אלו.
מבחינת לוחות זמנים, עד נקודה זו בדוגמא של היזם שלנו, עברו כ3-3.5 שנים ככלל אצבע.
נקודה חשובה להזכיר: היזם לא היה חייב להגיש בקשה זמנית וגם לא בקשת PCT. דו"ח בחינה חיובי של רשות הPCT עוזר מוזיל את שלב הבחינה בשלב הלאומי אך לא בהכרח.
יזם חלופי שיידע שברצונו להגיש בקשה לרישום פטנט רק בארה"ב וישראל יכול היה "לקפוץ" מעל השלבים הראשונים לשלב הלאומי בארץ ובארה"ב ובכך וקצר משמעותית את לוח הזמנים.
אז לסיכום, על מנת שניתן יהיה להעריך את העלות של ההליך כולו בקירוב, עלייך לבחון ולדעת מראש:
היכן השוק של המוצר שלך?
היכן המוצר עתיד להיות מיוצר?
האם יותר חשוב לך לדחות הוצאות בשלב הנוכחי על מנת לפנות למשקיעים או לחילופין, ברצונך להשיג רישום פטנט כמה שיותר מהר בהתעלם מהעלויות?
במידה ומדובר במוצר מוחשי הניתן להעתקה, יש לשקול רישום פטנט במזרח על מנת למנוע ייצור וייצוא.
המלצה אחרונה לסיום. נסו להקביל את התקדמות המיזם מבחינת פיתוח הקניין הרוחני (רישום פטנט הוא נדבך חשוב אך לא הבודד במשוואה), הפיתוח העסקי והגב הכלכלי של המיזם והפיתוח הטכנולוגי של המיזם.
בהצלחה!
*ישנן מדינות, סין ביניהן, בהן פרק הזמן הנוסף הינו שונה במעט
**גם כאן ישנם חריגים, לדוגמא אירופה בה ניתן להגיש בקשת פטנט אירופאית שתיבחן במרוכז אך גם במקרה זה, לאחר שהבקשה קיבלה אישור להירשם כפטנט, יהיה צורך לשלם אגרה נפרדת בכל מדינה באירופה בה תרצו לרשום את הפטנט.
זקוק מידע נוסף? צור קשר עכשיו לקבל מידע רלוונטי למקרה שלך. ליצירת קשר 073-374-5060