Micro entity
Micro entity הוא סטטוס אפשרי של מבקש בקשת פטנט אמריקאי. משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) קבע דרגות שונות לתשלום אגרות פטנטים לפי גודל היישות משפטית של מבקש הפטנט האמריקאי.
בהתאם לדירוג הקיים, רובן של החברות בישראל מוגדרות כחברה קטנה- Small entity, או כיישות זעירה- Micro entity.
Small entity- משלמים 50% מגובה האגרה המלאה.
Micro entity- משלמים 25% מגובה האגרה המלאה.
על מנת לעמוד בקריטריונים של יישות זעירה (Micro entity) יש לעמוד במספר דרישות תוך שנכון לשנת 2019, כלל האצבע לקביעת הסטטוס של גודל היישות המשפטית הוא האם ההכנסה השנתית של המבקש או החברה נמוך מ 150,000 $ בשנה שקדמה להגשת הבקשה. על מנת להיות בטוחים האם הנכם עומדים בדרישות הUSPTO לתשלום האגרות הנמוכות, מומלץ להיוועץ עם עורך דין קניין רוחני.
כמו כן, תנאי כללי נוסף למעמד של Micro Entity הוא שמבקש הפטנט אינו ממציא סדרתי.
Prior art (ידע קודם)
Prior Art בהקשר של פטנטים הוא ידע קודם. כלומר, ידע שהיה ברשות הרבים וראה אור בטרם תאריך הבכורה של בקשת הפטנט ( תאריך הבכורה- היום בו הוגשה בקשת הפטנט לראשונה על ידי המבקש, במדינה הראשונה בעולם אשר בה המבקש הגיש את הבקשה).
Prior Art יכול להיות מסוגים שונים וממקורות מגוונים ומכל מקום בעולם, מידע שפורסם בכתב, בקול, בווידאו ועוד.
הכשירות של המצאה להירשם כפטנט תלויה בין היתר במידה שניתן היה ללמוד על או להסיק את ההמצאה בהתבסס על הPrior Art שהיה קיים לפני הגשת הבקשה
הידע קודם הרלוונטי לבקשה מחולק למעשה על ידי תאריך הבכורה לשני חלקים: הידע הקיים בזמן שלפני תאריך הבכורה, והידע הקיים לאחר תאריך הבכורה.
פרסום רלוונטי שראה אור לפני תאריך הבכורה ייחשב לידע קודם (במידה ונמצא כמובן).
Small entity
Small entity הוא סטטוס אפשרי של מבקש בקשת פטנט אמריקאי. משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) קבע דרגות שונות לתשלום אגרות פטנטים לפי גודל היישות משפטית של מבקש הפטנט האמריקאי.
בהתאם לדירוג הקיים, רובן של החברות בישראל מוגדרות כחברה קטנה- Small entity, או כיישות זעירה- Micro entity.
Small entity- משלמים 50% מגובה האגרה המלאה.
נכון לשנת 2019, כלל האצבע לקביעת הסטטוס של Small entity לחברה הוא האם החברה מעסיקה פחות מ 500 עובדים. על מנת להיות בטוחים האם הנכם עומדים בדרישות הUSPTO, מומלץ להיוועץ עם עורך דין קניין רוחני.
אמנת פאריס
אמנת פאריס נחתמה לראשונה ב 20.03.1883. כמובן שמאז 1883 חלו תמורות ושינויים הוכנסו באמנה אך העקרונות נותרו בעינן. האמנה מסדירה הסכמות בין לאומיות בתחום הפטנטים והקניין הרוחני בין המדינות החתומות עליה. ישראל חתומה על אמנת פאריס מאז שנת 1950.
בין שלל ההסכמות לגביהן הושגו הסכמות במסגרת אמנת פאריס, העיקריות שבהן לענייני רישום זכויות קניין רוחני קובעות כדלהלן:
א. האמנה תחול על בקשות לרישום זכויות קניין רוחני מסוג פטנט, סימני מסחר ומדגמים ("עיצובים" לפי חוק העיצובים החדש) שהוגשו לרישום באחת המדינות שחתומות על אמנת פאריס.
ב. ישנן זכויות קניין רוחני נוספות עליהן חלה אמנת פאריס אשר פחות רלוונטיות בישראל כגון Utility Model. הסכמות נוספות נחתמו באמנת פאריס על נושאים בתחום תחרות לא הוגנת, הגבלות ייבוא במקרים מסוימים ועוד.
ג. כל מי שהגיש בקשה לפטנט במדינה החתומה על אמנת פאריס, יכול להגיש את אותה הבקשה במדינה נוספת החתומה על האמנה תוך 12 חודשים וכלל הזכויות הקנייניות הגלומות בבקשת הפטנט יישמרו לו, כולל תאריך הבכורה (המועד בו הוגשה בקשת הפטנט לראשונה) בכל המדינות החברות באמנת פאריס.
ד. כל מי שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר או עיצוב במדינה החתומה על אמנת פאריס, יכול להגיש את אותה הבקשה במדינה נוספת החתומה על אמנת פאריס תוך 6 חודשים וכלל הזכויות הקנייניות הגלומות בבקשת הרישום יישמרו לו, כולל תאריך הבכורה (המועד בו הוגשה הבקשה לראשונה) בכל המדינות החברות באמנה.
ה. כל מדינה שומרת לעצמה עצמאות בקבלת ההחלטה לגבי מתן זכות פטנט ואינה תלויה בהחלטה של מדינה אחרת לתת או לסרב לבקשה לרישום פטנט או זכות קניין רוחני אחרת.
ו. לכל נתין של מדינה החתומה על אמנת פאריס יינתן יחס שווה.
עוד נקודה שחשוב לזכור הינה כי טאיוואן אינה חברה באמנת פאריס על כל המשתמע מכך. לכן, במידה וטאיוואן כלולה בשווקים העתידיים של המוצר או ההמצאה שלך, מומלץ להגיש בטאיוון את בקשת רישום הזכות הרלוונטית בד בבד עם ההגשה הראשונה ובכל אופן, לפני פרסומה ברבים.
למידע נוסף על אמנת פאריס, ניתן לבקר באתר הרשמי של WIPO (World Intellectual Property Organization) בכתובת הבא:
אמנת פאריס.
התקדמות המצאתית
התקדמות המצאתית הינה אחת הדרישות המהותיות ביותר וגם הקשה ביותר בדרך לרישום פטנט.
בסעיף 5 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 מוגדרת התקדמות המצאתית בזו הלשון:
"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל-מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
מי הוא בעל מקצוע ממוצע ?
על מנת שהמצאה תהיה בעלת התקדמות המצאתית, היא צריכה להיות לא מובנת מאליו לבעל מקצוע הפועל בתחום ההמצאה. זאת, תוך לקיחה בחשבון של כל הידע הקיים נכון לתאריך הבכורה של בקשת הפטנט, הן בתחום ההמצאה והן בתחומים רלוונטיים המצוטטים על ידי הבוחן.
לכאורה מדובר בדרישה קשה ביותר, הרי אם אדם שהינו בעל מקצוע "ממוצע" בתחום היה באמת יודע ומכיר את כל הידע הקיים הרלוונטי להמצאה, ראשית, הוא לא היה בעל מקצוע ממוצע. שנית, ייתכן מאוד כי ההמצאה היתה מתבקשת וברורה מאליו עבורו.
עם זאת, יש גם שיקולי סבירות בדרישה בבחינה של התקדמות המצאתית ואין עמידה דווקנית על הסעיף כלשונו. בפועל, נראה כי הדרישה הינה ליצירתיות, או ""ניצוץ המצאתי" מצד הממציא על מנת שיוכל לעמוד בדרישת ההתקדמות ההמצאתית. התקדמות המצאתית הינה אחת הדרישות המהותיות ביותר וגם הקשה ביותר בדרך לרישום פטנט.
בסעיף 5 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 מוגדרת התקדמות המצאתית בזו הלשון:
"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל-מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4."
מי הוא בעל מקצוע ממוצע ?
על מנת שהמצאה תהיה בעלת התקדמות המצאתית, היא צריכה להיות לא מובנת מאליו לבעל מקצוע הפועל בתחום ההמצאה. זאת, תוך לקיחה בחשבון של כל הידע הקיים נכון לתאריך הבכורה של בקשת הפטנט, הן בתחום ההמצאה והן בתחומים רלוונטיים המצוטטים על ידי הבוחן.
לכאורה מדובר בדרישה קשה ביותר, הרי אם אדם שהינו בעל מקצוע "ממוצע" בתחום היה באמת יודע ומכיר את כל הידע הקיים הרלוונטי להמצאה, ראשית, הוא לא היה בעל מקצוע ממוצע. שנית, ייתכן מאוד כי ההמצאה היתה מתבקשת וברורה מאליו עבורו.
עם זאת, יש גם שיקולי סבירות בדרישה בבחינה של התקדמות המצאתית ואין עמידה דווקנית על הסעיף כלשונו. בפועל, נראה כי הדרישה הינה ליצירתיות, או ""ניצוץ המצאתי" מצד הממציא על מנת שיוכל לעמוד בדרישת ההתקדמות ההמצאתית.
חידוש (Novelty)
חידוש הינו אחת הדרישות הבסיסיות לקבלת זכויות פטנט. הגדרת חידוש לפי סעיף 4 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 היא זו:
אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל-מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.
כלומר, מבחינת דרישת החידוש / חדשנות, על מנת לעמוד בדרישת החידוש צריך שההמצאה לא תהיה מפורסמת ברבים בטרם יום הגשת הבקשה לפטנט.
כמו כן, פרסום קודם יכול להיות במגוון צורות, לדוגמא במראה, בקול, בעל פה, בכתב או בכך אופן אחר שיאפשר לבעל מקצוע מהתחום לממש את ההמצאה בגינה מבוקש הפטנט, על סמך הפרסום הקודם. במילים אחרות, הפרסום הקודם צריך להסביר את ה"איך", איך לבצע את ההמצאה (בשונה מהתוצאה שלה) במידה שתספיק על מנת שבעל מקצוע מהתחום יוכל לממש אותה. זאת, כיוון שהאינטרס של המדינה הוא לתת מונופול בתמורה לחשיפה של ידע.
וידע שכבר קיים ברשות הרבים, אין שום אינטרס למדינה "לשלם" בעבורו בצורה של הענקת זכויות מונופול בצורת פטנט.
לסיכום, במידה ומבוקש בישראל פטנט על מוצר שנחשף באינטרנט או במדינה אחרת, באופן שבעל-מקצוע יוכל לממשה לפי הפרסום – אינו עומד בדרישת החידוש. אין בו Novelty.
ניצול המצאה
ניצול המצאה הוא שימוש מסחרי בהמצאה. לרבות שימוש בהמצאה, ייצור, שיווק ההמצאה, מכירה על המוצר נשוא ההמצאה, או ייבוא של המוצר נשוא ההמצאה לצורך אחת מהפעולות הנזכרות לעיל.
בחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967 נקבע כי "ניצול המצאה" מוגדר כך:
(1) לענין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה - ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
(2) לענין אמצאה שהיא תהליך - שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך - כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
אך למעט אחת מאלה:
(1) פעולה שאינה בהיקף עסקי ואין לה אופי עסקי;
(2) פעולה נסיונית בקשר לאמצאה שמטרתה לשפר אמצאה או לפתח אמצאה אחרת;
(3) פעולה הנעשית לפי הוראות סעיף 54א.
כלומר, באופן כללי ניתן להגדיר ניצול המצאה כפעולות מסחריות של שימוש בהמצאה על מנת להפיק רווח כלכלי. החריגים לפי חוק הפטנטים הם שימוש אישי לא מסחרי שלא למטרת הפקת רווחים ו/או כחלק ממחקר ופיתוח של המצאות אחרות או פעולה לפי סעיף 54א המדבר על פעולות שנעשות לשם הגשת רישוי לשיווק עתידי בתקופה שלאחר תום תוקפו של הפטנט, וגם זה, בכפוף לתנאים המצוינים בחוק.
פטנט קומבינציה
חשבתם על המצאה שמורכבת מחיבור של המצאות קיימות? ייתכן שחשבתם על רעיון לפטנט קומבינציה. מהו פטנט קומבינציה?
פטנט קומבינציה הוא פטנט שניתן על שילוב (קומבינציה) של אלמנטים (כולל אלמנטים ידועים) באופן ייחודי לצורך מימוש מטרה מסוימת. המטרה המושגת יכולה להיות ידועה ומוכרת אך לא היה ידוע (לפחות עד מועד הגשת הבקשה לפטנט) שניתן להשיג מטרה זו בשילוב האלמנטים המצוינים בהמצאה. החדשנות והאמצאתיות במקרה זה של פטנט קומבינציה טמונים בשילוב החדש של האלמנטים הללו.
סוג אחר של פטנט קומבינציה מורכב משילוב ידוע בין אלמנטים ידועים, אך להשגת מטרה חדשה וייחודית שאינה מובנת מאליה. לדוגמא, אחרי שהמציאו חיישני תנועה והמציאו כבר שעונים, שילוב של חיישני תנועה במכשירים לבישים כמו שעונים היה בזמנו ייחודי.
פטנטים רבים נחשבים כפטנט קומבינציה, זאת כיוון שעל מנת לקבל פטנט, לא נדרש שכל מרכיבי ההמצאה יהיו חדשים גם כן. ולכל המצאה חדשה שממציאים יכולים להיות אינספור שימושים בשילוב עם המצאות קיימות נוספות. חלקם פטנטבילים.
מה הוא פטנט?
פטנט הוא זכות שניתנת למבקש הפטנט בגין המצאה בתחום טכנולוגי.
תוקף הפטנט בישראל הינו 20 שנים מיום הגשת הבקשה לרישום הפטנט (כפוף לחריגים). הפטנט בתוקף רק במדינה שנתנה את זכות הפטנט, כלומר, מדובר בזכות טריטוריאלית.
העקרון העומד מאחורי מתן זכויות פטנט על ידי מדינות בעולם לאנשים הוא הרצון לעודד קידמה, מחקר ופיתוח באמצעות תמריץ בצורת זכות המונופול (הפטנט).
בתמורה, נדרש בין היתר כי הפטנט יינתן בתמורה לידע שמבקש הפטנט יגלה לעולם אודות איך ליישם את ההמצאה בפועל. מסיבה זו, לא תינתן לאדם זכות פטנט (בכפוף לחריגים) בגין המצאה שכבר יודעים בעולם עליה/ חשבו עליה ופרסמו עליה מספיק מידע על מנת שיהיה אפשר לבצעה.
זכות הפטנט עצמה היא זכות שלילית במובן שהיא לא זכות לעשות משהו אלא מדובר בזכות שאחרים לא יעשו משהו.
במילים אחרות, לדוגמא:
אם לדני יש פטנט רשום בישראל על מיכל שתייה מתקפל בעל פקק קפיצי.
וליעל יש פטנט רשום בישראל על הפקק הקפיצי.
על פניו, דני זקוק לאישורה של יעל על מנת לשווק ולייצר את המיכל המתקפל בעל הפקק הקפיצי בישראל.
בלעדי האישור של יעל, יהווה השיווק ו/או הייצור של דני הפרה של הפטנט של יעל.
בעל הפטנט יכול לתת אישור לאחרים לעשות שימוש מסחרי באמצאה המוגדרת בפטנט שלו, אך זה לא אומר בהכרח שהשימוש בהמצאה לא טומן בחובו הפרה של פטנט אחר.
הבחנה חשובה להבנה: אם למישהו יש פטנט על המצאה כלשהי, עצם הפטנט לא מקנה לאותו אדם זכות לייצר או לשווק את ההמצאה הזו. מה שכן מוענק זה האיסור שאף אחד אחר לא ייעשה זאת.
על מנת לוודא שאכן כן מותר לייצר או לשווק המצאה שיש לך חשד שיש לגביה זכויות כלשהן של צד ג', מומלץ להיוועץ עם עורך דין קניין רוחני על הנושא על מנת להסיר את הסיכון הזה בטרם מתחילים ייצור או שיווק של ההמצאה. בדיקה זו נקראת Freedom To Operate או בעברית בדיקת חופש פעולה.
הדרישות המהותיות לקבלת פטנט מוגדרות בסעיף 3 לחוק הפטנטים התשכ"ז - 1967:
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
ציטוט (Citation)
"ציטוט" בהקשר של פטנטים הינו פרסום של ידע קודם המצוטט על ידי בוחן הפטנטים כפרסום אשר מתאר את ההמצאה שנמצאת בבחינה, חלק מההמצאה או נמצא כרלוונטי בהקשר לבחינת כשירות הבקשה להתקבל כפטנט.
ציטוט (Citation) יכול להיות מסוגים שונים. לדוגמא, בדו"ח הבחינה הבינלאומי של הPCT הנקרא ISR, ישנם סוגים שונים של ציטוטים המדורגים לפי סדר הרלוונטיות ומידת החומרה שלהם בהתייחס לבקשה לפטנט.
ישנו ציטוט מסוג X המתאר פרסום אשר לדעת הבוחן, די בו בלבד על מנת לפגוע בכשירות ההמצאה להירשם כפטנט.
ישנו ציטוט מסוג Y, המתאר פרסום אשר בשילוב עם פרסומים נוספים, פוגעים לדעת הבוחן בכשירות ההמצאה להירשם כפטנט.
קיבול פטנט
קיבול פטנט הוא השלב בו מודיעה רשות הפטנטים הרלוונטית על הסכמתה להעניק פטנט על ההמצאה הנתבעת בבקשה לפטנט.
בישראל, לאחר שלב קיבול פטנט, בקשת הפטנט תפורסם לתינתן לציבור תקופה בת שלושה חודשים מיום קיבול הפטנט בהם יוכל כל אדם מהציבור להגיש את התנגדותו לרישום הפטנט. במידה ובתום תקופת ההתנגדות לא תתקבלנה כל התנגדות, אז בקשת הפטנט תירשם כפטנט, בכפוף לתשלום אגרה מתאימה (משתנה בין מדינה למדינה).
בארה"ב שלב קיבול פטנט נקרא Allowance .
הודעת הקיבול פטנט בארה"ב נקראת Notice of Allowance.
תאריך בכורה (Priority date)
תאריך בכורה הוא התאריך הראשון בו מגיש בקשת הפטנט הגיש את בקשתו לראשונה, לא משנה באיזו מדינה.
תאריך בכורה (Priority date) משפיע על דברים רבים בהקשר להמצאה.
לדוגמא, כלל הידע הקיים נבחן על ידי בוחן הבקשה ככזה שפורסם לפני או אחרי התאריך בכורה (ישנם חריגים לנושא זה במידה והתווסף חומר נוסף לבקשת הפטנט על ידי בעל בקשת הפטנט לאחר התאריך בכורה).
כמו כן, מועדי החידוש לפטנט גם הם נקבעים ומושפעים מתאריך הבכורה של בקשת פטנט.
מעבר לכך, ישנם השלכות במדינות מסוימות הנגזרות מתאריך בכורה במידה ומגיעים לסכסוך משפטי מול גוף מתחרה אשר הגיש את בקשתו לפטנט בתקופה סמוכה או קרובה לתאריך בכורה של הפטנט.
עוד יוער כי במידה ומדובר בבקשה שלאחר הגשתה הראשונית הוגשו בקשות מקבילות במדינות נוספות, אז תאריך הבכורה הוא התאריך הראשון בו הוגשה ההמצאה לרישום באותה "משפחה" של בקשות לפטנט.