נניח שלפני כמה שנים פתחתם עסק בתחום האופניים. השקעתם בעסק הזה את כל כולכם, שכרתם מקום, קידמתם את העסק שלכם, מיתגתם אותו באמצעות לוגו שהוא רק שלכם, בניתם את השם שלכם מה שלקח לכם לא מעט זמן, השקעתם במכירות, ולאט לאט העסק צמח והגיע למימדים רציניים.
אין מי שלא מכיר אתכם היום בארץ ויותר מזה, פתחתם סניפים והתרחבתם ככה שאתם נראים היום בכל מקום. פתאום מישהו מספר לכם שחנות אופניים בנהריה עושה שימוש בשם שלכם ובלוגו שלכם, וככה היא מוכרת את האופניים שיש לה. זו בדיוק הפרת סימן מסחר והיא מנוגדת כמובן לחוק, ויש בהחלט מה לעשות איתה.
הפרת סימן מסחר – הנזקים
הפסד מכירות- הפרת סימן מסחר יכולה לפגוע בעסק המקורי בכמה דרכים. אם ניקח את סיפור חנות האופניים, חלק מהלקוחות של החנות "המזויפת" באים אליה כי הם חושבים שהם מגיעים לחנות של המותג שלך, עליו הם שמעו דברים טובים. המכירות האלו היו צריכות להגיע אליך..
בנוסף, גם שירות הלקוחות וגם האיכות של החנות "המזויפת" משליכות על המוניטין של העסק שלך. אם החנות הזו עושה בעיות ללקוחות שלה, או שהיא מוכרת מוצרים באיכות נמוכה יותר, הנזק התדמיתי יהיה לעסק שלך, מה גם שהוא יכול להיות יכול להיות בהיקף גדול יותר (לדוגמא באמצעות הרשתות החברתיות) ממה שקשור לאותה חנות. אלו שני הנזקים העיקריים הנגרמים עקב הפרת סימן מסחר. דילול המותג, פגיעה במוניטין והפסד מכירות. אין סיבה לקבל הפרות כאלו ומערכת המשפט בישראל, כמו גן בארה"ב, בהחלט מספקת כלים להתמודדות עם התופעה הזו.
מה נחשב הפרת סימן מסחר?
ישנן שתי מטרות דיני סימני המסחר במקרה של הפרת סימן מסחר ראשית, הגנה על הציבור מפני הטעיה. שנית, הגנה על זכויותיו של בעל סימן המסחר מפני פגיעה בקניינו ובמוניטין שרכש.
לכן נקבע על ידי בתי המשפט כי על התובע בעילה של הפרת סימן מסחר להוכיח כי מתקיים "דמיון מטעה"- כלומר, שהסימן המפר דומה לסימן של התובע עד לרמה בה אדם מן הציבור בעל היגיון רגיל יוטעה וירכוש את המוצר שנושא את סימן המסחר המפר במקום את המוצר שנושא סימן המסחר "המקורי"/ הרשום.
בפסיקת בתי המשפט, השתרשו שלושה מבחנים עיקריים להכרעה בשאלה האם מתקיים דמיון מטעה בין הסימן הרשום לבין הסימן לגביו נטענת הפרת סימן מסחר, הידועים בשם “המבחן המשולש”:
מבחן המראה והצליל – מבחן זה משווה בין החזות והצליל של שני הסימנים בשלמותם, לצורך בחינת מידת הדמיון. יובהר, בית המשפט לא משווה באופן מדוקדק כל הברה והברה בין שני הסימנים, אך הוא כן ייתן משקל לרושם הראשוני שנוצר בעת השוואת הסימנים בעיניו של הלקוח הפוטנציאלי. זהו המבחן העיקרי מבין שלושת המבחנים.
מבחן סוג הסחורות והלקוחות – מבחן זה עוסק בהשפעת סוג המוצרים הנמכרים באותו מקרה על מידת הסיכון להתממשות ההטעיה. כמו כן, נבחן האם המוצרים פונים לאותו סוג לקוחות וכיצד משפיע סוג הלקוחות הנוהגים לרכוש את המוצרים על סיכוי להטעיה בפועל. במילים אחרות, מבחן זה גורס שככל שמדובר בסוג לקוחות מצומצם ו/או בעל כושר הבחנה מפותח יותר, כך פוחתת הסכנה להטעיה בפועל.
מבחן יתר הנסיבות –מבחן זה מהווה מבחן “סל” המכניס לשיקולו של בית המשפט את יתר הנסיבות הספציפיות באותו מקרה אשר לא נלקחו בחשבון במסגרת המבחנים שצוינו לעיל. לרוב, מבחן זה עושה שימוש במבחן “השכל הישר” לפיו קיימים מקרים בהם סימן המסחר מגלם מסר רעיוני כלשהו המועתק על ידי סימן המסחר לגביו נטענת ההפרה, ובהתאם לכך, יש להשוות את מידת הדמיון בין הרעיונות המועברים על ידי שני סימני המסחר. במידה ואכן קיים מסר דומה בשני הסימנים עשוי בית המשפט לראות בכך הפרת סימן מסחר, גם אם הסימנים שונים זה מזה לפי המראה והצליל.
הסעדים שהחוק מעניק
הפרת סימן מסחר יכולה אם כן לגרום לנזק ומי שנפגע ממנה צריך לקבל פיצויים כמו גם להפסיק את ההפרה עצמה. זו הסיבה ששני הסעדים העיקריים שנתבעים בהליך הזה הם צו מניעה כמו גם פיצויים (גם מתן חשבונות אך סעד זה אינו העיקרי מבין הסעדים הניתנים).
תפקידו של צו המניעה לעצור את הפגיעה כאן ועכשיו ובדוגמא שלנו, הוא אמור להכריח את בעלי החנות המזויפת להפסיק להציג את עצמה עם סימן המסחר שלא שלה. הפיצויים אמורים לפצות על ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהפעולה כמו גם על עוגמת הנפש של בעת העסק שנפגע.
לסיכום, משרד עו"ד עומרי סגל עוסק בתביעות בגין הפרת סימן מסחר והוא ישמח לספק גם לכם שירות מקצועי ואיכותי. אם נפגעתם מהפרת סימן מסחר, יש לכם אל מי לפנות וממי לקבל עזרה כדי להגן על המוניטין והעסק שלכם.