רישום פטנט נעשה כאשר יש רעיון אשר מעוניינים להגן עליו כך שאחרים לא יוכלו לנצל את הרעיון מבלי רשות בעל/ת הפטנט. רישום פטנט יוצר זכויות משפטיות עבור הממציא או בעל הזכויות בהמצאה. זכויות אלו כמובן ניתנות להעברה. כדי לאשר את הבעלות על הפטנט יש להגיש בקשה לרשות הפטנטים במדינה בה נמצא הממציא או שבה ברצון בעל הזכות לרשום את הפטנט ולפרט אודות ההמצאה בהתאם לדרישות דיני הפטנטים על ההמצאה עליה מבוקש הפטנט. בגדול, הפירוט יסביר על הרקע של ההמצאה, הפתרון המוצע, רצוי לספק מידע על הפתרונות הקיימים ואודות השוני מהם, מרכיבי ההמצאה או השלבים שקורים במנגנון או בתוכנה עד לקבלת התוצאה או הפעולה שההמצאה באה ללמד את העולם, הכל כמובן עם איורים תואמים והכל בשפה טכנית התואמת את דרישות הדין. כן, אם שאלת מה הכוונה ב"ללמד את העולם" אז זו בדיוק העסקה ברישום פטנט. אם אפשר להסביר בקצרה רישום פטנט כעסקה אז העסקה היא כזו: הממציא מלמד את העולם ידע חדש ומועיל (לדוגמא פיתוח תרופה חדשה) ובתמורה הוא מקבל מונופול ל20 שנים להיות בעל הזכות היחידה להפיק רווח כלכלי מההמצאה החדשה. זאת כאמור במדינות בהן בוצע בהצלחה תהליך רישום הפטנט שיכול לקחת מספר שנים.
על מה ניתנת אפשרות לרישום פטנט?
לא כל רעיון מתאים לרישום פטנט כיוון שפטנטים באים להגן על קניין רוחני מסוג מסוים. לדוגמא, רישום פטנט לא אפשרי על שיר, או יצירה ספרותית כיוון שליצירות מסוג זה ישנה הגנה מסוג אחר- זכויות יוצרים. באופן דומה, אם יש לך רעיון לעיצוב מגניב לחולצה או צורה של צעצוע, רישום פטנט אינו אפשרי כיוון שלהגנה על צורה חיצונית של עיצוב כלשהו (מדגם) קיימת הגנה מכוח חוק העיצובים. ככה גם אם מדובר בזן חדש של צמח.
רישום פטנט מתאפשר כאשר יש לאדם רעיון, המצאה של מוצר או תהליכי ייצור אך לא על תגלית. נניח על רעיון למוצר חדש שמונע הידבקות בנגיף הקורונה ניתן לרשום פטנט. אך על גילוי זן של הנגיף לא ניתן לרשום פטנט. כל רעיון שיש למישהו שמעוניין לרשום פטנט חייב להיות חדשני ובעל התקדמות אמצאתית ביחס לידע שהיה קיים בזמן שהוגשה הבקשה לרישום פטנט, והגנת הפטנט מוגבלת לאותה מדינה בה נרשם הפטנט. אם בעל הפטנט מעוניין הוא יכול להגיש את הבקשה לרישום הפטנט במדינות נוספות אך זאת יש לעשות במסגרת הזמנים הקבועים לכך ולא מאוחר יותר כי אחר כך זה כבר לא יהיה אפשרי. בגדול מסגרת הזמנים לרישום פטנט היא כזו: מגישים בקשה במדינה נבחרת, ואז לאחר שנה יש להגיש בכל יתר המדינות בהן יש רצון להגן על הפטנט. האפשרות השנייה היא שבתום השנה הראשונה, תוגש בקשת PCT (או בשמה האחר: "בקשת פטנט בינלאומית") ואז יהיה אפשרי להגיש את הבקשה לרישום פטנט במדינות נוספות במשך כשנה וחצי נוספות (ישנן מדינות חריגות בהן הזמן שונה במעט). לאחר כן זה כבר יהיה מאוחר מידי ורק במקרים מיוחדים יתאפשרו חריגות קלות.
יש לי רעיון לפטנט מה עלי לעשות?
כדי לדעת את סיכויי ההצלחה של רישום הפטנט, מומלץ מאד לבצע מחקר מקדים עצמאי ולבדוק אם הרעיון כבר קיים בעולם. לאחר מכן מומלץ לפנות לעורך דין פטנטים על מנת לבצע חיפוש ספציפי יותר שנקרא בדיקת פטנטביליות. את החיפוש ניתן לבצע במקומות רבים כגון אמזון ואליבאבא וגוגל ולהתקדם לחיפוש מדויק יותר במאגרי פטנטים גדולים כדוגמת גוגל פטנטס או פטבייס שם תדרשו להגדיר בצורה טכנית יותר את טיב ההמצאה. ביצוע החיפוש מדייק את הידיעה לגבי קיום המצאה דומה או זהה. במקרה בו קיימת המצאה דומה ניתן לדייק את ההבדלים הקיימים המייחדים את ההמצאה. לעניין זה יהיה קל וטוב יותר אם אצלכם ישנם רכיבים בהמצאה שלא קיימים בהמצאות הקיימות כבר בתחום. במידה ובדיקת הפטנטביליות לא מצאה ממצאים שהוציאו את הרוח מהמפרשים, מתקדמים לרישום הפטנט.
הליך רישום פטנט
כדי לרשום פטנט בצורה מסודרת יש לבצע כאמור חיפוש מקדים על ידי משרד עורך דין המתמחה בתחום הקניין הרוחני שיבצע בחינה מהותית של ההמצאה ולאחר מכן תחל עבודת עריכת בקשת הפטנט. עריכת בקשת הפטנט טובה מבוצעת בתקשורת עם הממציא. לא מומלץ לזלזל בחשיבות התקשורת הזו, גם אם עריכת הפטנט מבוצעת על ידי המשרדים הטובים או הנחשבים ביותר- גם שם ישנם לא פעם מקרים בהם ישנו פער בין הרעיון כמו שהוא נמצא בראש של הממציא לבין מה שנכתב ונובע מבקשת הפטנט עצמה. ממציאים רבים מתעצלים לעבור בצורה מסודרת על בקשת רישום הפטנט וכתוצאה מכך, משיגים רישום פטנט שלא מועיל או לא מגן בצורה נכונה על ההמצאה והמוצר שמיוצר בפועל. דבר שיכול ליצור עוגמת נפש אדירה לבעל הפטנט. דמיינו שחיכיתם שנתיים שלוש, הוצאתם סכום כסף משמעותי מאוד ובסוף הפטנט לא מגן על המוצר שלכם. זה רע מאוד. לכן מאוד חשוב שהממציא או בעל בקשת הפטנט יקרא או יבין בדיוק מה כתוב ומה אומר הכתוב בבקשה לרישום הפטנט.
עוד טיפ חשוב הוא להתייעץ עם עו"ד פטנטים המתמחה גם בהגנה על פטנטים ולא רק ברישום פטנטים, זאת על מנת להוסיף נדבכים לבקשת רישום הפטנט שיתמקדו בחסימה של המתחרים, דרכי עקיפת הפטנט וקלות ההוכחה של הפרת הפטנט בפועל.
לאחר שלב עריכת הבקשה מגיעים לשלב ההגשה של בקשת הפטנט. גם כאן ישנה חשיבות להתייעצות עם עו"ד המתמחה בתחום כיוון שישנן השלכות ושיקולים לכאן ולכאן בהקשר של איפה להגיש את בקשת הפטנט (באילו מדינות ובאיזו מדינה להתחיל). מעבר לכך, ישנן אגרות שיש לשלם כדי שרשם הפטנטים המקומי בכל מדינה יבחן את הבקשה וישנן אגרות נוספות במהלך הדרך להשלמת הרישום של בקשת הפטנט. הבקשה עוברת בחינה פרוצדוראלית ומהותית. בישראל, לאחר השלמת הבחינה כאמור ובמידה והפטנט מאושר אז הוא יפורסם לצורך הגשת התנגדויות מהציבור. אם במשך 3 חודשים לא התקבלה התנגדות הוא יירשם ויכנס לתוקף. לבחינת אפשרות לביצוע הליך רישום פטנט עבור רעיון שברשותכם תוכלו לפנות למשרדו של עו"ד עומרי סגל. המשרד מתמחה ברישום והגנה בפועל על פטנטים וקניין רוחני.